שנה טובה! קנלוני בטטה

שוטר התנועה של אלוהים.

בדרכי חזרה מכנס ליצנים רפואיים נעצרתי לרגע כדי להעלות טרמפיסטים לרכבי. מכיוון שהבחנתי בהם בערך דקה לפני שהגעתי למחסום אורנית, עמדתי בדיוק בפתח המחסום. הם לא הספיקו לעלות לרכב וכבר הגיע שוטר.

chif"את עוצרת את התנועה" כעס. "תוציאי רישיונות"  המשיך. "עכשיו אתן לך קנס 500 שקל. שיהיה על המצפון שלהם!" הוסיף.

התחלתי להתנצל: " סליחה , באמת לא שמתי לב!"

הזזתי את הרכב הצידה, יצאתי מרכבי ופניתי לשוטר. על חולצתי הייתה מדבקה של סמיילי גדול ותווית עם שמי עדיין הייתה מודבקת לידה. חברתי הליצנית שנסעה עימי הייתה מאופרת ברוב הפרצוף שלה.

השוטר פנה אלי בשמי והסביר את חומרת העבירה. כנראה כשראה את הסמיילי התרככה קצת גישתו.

אמרתי לו: את המסר שרצית להעביר לי ע"י הקנס, הבנתי והפנמתי. יותר לא אעצור לטרמפיסטים במצב כזה.

הוא שוב הסביר לי כמה סיכנתי את התנועה. אתה צודק, חזרתי ואמרתי.

לבסוף וויתר לי על הקנס.

"אבל פעם הבאה אין רחמים, תזכרי" אמר והוסיף: " תגידי לחברה שלך שהיא מאופרת יפה".

הטרמפיסטים התביישו לעלות על הרכב. התנעתי, השתלבתי בתנועה בזהירות והמשכתי הלאה.

למחרת התחלתי לחשוב על האירוע הזה. חשבתי כמה פעמים ה' מוסר לי הודעות דרך אירועים שקורים לי. כמו השוטר שמודיע לי את תווית המחיר לחסימת התנועה, כך כל צער וסבל אמורים לאותת לי על משהו בהתנהגותי שחוסם אותי בחיים. לא תמיד אני יודעת למה בדיוק נגרם לי הצער המסוים, לפעמים הקובץ עם הכתוביות מתעכב, אך ברור לי כי יש כאן מסר ויש שיעור אותו עלי ללמוד.

כמו שוטר התנועה, אלוקים מוכן לוותר לי על הקנס אם רק אשכיל ללמוד את הלקח . ושלא כמו השוטר הוא נותן לי שוב ושוב מחדש הזדמנות לשפר את דרכי.

לאלוהים יש רחמים אינסופיים עלינו, ואמון מלא: בנו.

בכל בוקר הוא משיב לנו את הנשמה, אותו חלק ייחודי אישי שלו, שנתן בנו. בכל בוקר אנחנו מקבלים הזדמנות חדשה לגמרי, יום חדש שעדיין לא קרה בו שום דבר…ועל כך אנו מודים :"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך".

עתה עומדת לפנינו שנה חדשה, לגמרי. כל יום הוא הזדמנות לשיר שיר חדש בלב, ולא משנה אם זה בבוקר בצהריים או בערב.

שנה טובה לך אבא,שנה טובה לך אמא, שנה טובה לדוד הגיבור על המשמרת ולכל ילדה וילד.

כמו כל שיר ילדים טוב אפשר להוסיף לו משמעויות, האבא הוא רבונו של עולם, האמא זו האדמה, אדמת ארץ ישראל הטובה, הדוד הגיבור הוא ההתגברות שלנו על הרוע, והילד והילדה מסתתרים גם בכל אחד מאיתנו וקוראים לנו: "שמח!" אז לפשוטו או לא, שנה טובה!

 מאכל לחג.

 אודה, שאיני אוהבת פצ'קריי. לא אוהבת מתכונים שמחייבים אותי להתעסק איתם יותר מ5-7 דקות. אבל, יש יוצאים מן הכלל והנה אחד מהם. טעמתי, ונוצחתי. אבל יש פה עבודה, שלא תגידו שלא אמרתי.

 קנלוני בטטה.

קנלוני בטטה

הכמויות מתאימות (בערך) לתבנית בינונית חד פעמית, וקופסא של קנלוני.

לפי הבת שלי חייבים להכפיל מתכון מיד, למרות שהספיק למשפחתנו: 8 אכלנים ועוד זוג עם תאומים. (לא נשאר פירור…)

רוטב:

אני מכינה מדי פעם בסיס לרוטב אדום שעשוי כך: מטגנת בצל וגזר ומוסיפה לזה עגבניות. לאחר כיסוח בבלנדר מקל ותוספת שום רסק ואורגנו, זה יוצא רוטב אדום ממש טעים. לרוטב האדום הזה הוספתי חצי שמנת מתוקה, שלשת רבעי כוס חלב ומעט מים.

 מילוי:

אופים או מבשלים במים 2 בטטות בינוניות עד שהן רכות. מסננים, קולפים ומועכים לפירה בתוספת של 30 גרם חמאה. מוסיפים גבינת חמד מפוררת (אני הוספתי 100 גרם) ומלח. מעבירים את הפירה לשקית זילוף או מאלתרים שקית זילוף משקית חזקה שקושרים אותה לאחר הכנסת הפירה.

בשלב הזה אני ממליצה לגייס עזרה: הילדה מעמידה את הקנלוני בתוך כוס ואני מזליפה לתוכו את הפירה ולאחר מכן משכיבה את הגליל בתבנית.

כשכולם מוכנים, מוזגים עליהם את הרוטב ומקשטים בגבנ"צ.

אופים 20 דקות מכוסה ועוד 10 דקות לא מכוסה.

אוכלים ומתענגים על הטעם של שנה החדשה…..

תגובות

תגובות

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: