על חלומות וגם כוסות קינוח לשבועות

גם זו הגשמת חלום, לכתוב במחשב הנייד לי תוך כדי נסיעה
גם זו הגשמת חלום, לכתוב במחשב הנייד לי תוך כדי נסיעה
מתוך המדור שלי בית חם בעיתון "ארץ בנימין"

אני נוסעת כרגע ברכבת לירושלים, והנופים המקסימים של ארצנו חולפים על פני בעוד השמש השוקעת לאיטה מאירה אותם והירוק מנצנץ אלי מכל עבר. אגם קטן צץ לו בצד, שתילים רכים שזה עתה נטעו לצד עצים גדולים ומטופחים.

הארץ שהייתה שוממה זמן כה רב, מקדמת את עמה בפריחה חגיגית במיוחד.

כשאני חושבת על כך, שלפני כ150 שנה, התיישבות כזו בארץ הייתה רק התחלה, רק חזון, אני ממש אחוזה התפעלות. שוב ושוב אני רואה כיצד חזון הוא משהו שמוביל לעשייה.

הרצל אמר: אם תרצו אין זו אגדה, ולא זכה לראות מדינה יהודית בימיו.

אנו ברוך ה' זכינו, אבל יש לנו הרבה השגות על המדינה שקמה…

והפתרון נעוץ אף הוא לדעתי, בחזון. מהן החלומות שיש לך לגבי המדינה שלנו? איך היית רוצה שהיא תראה בעוד 100 ומאתיים שנה? האם זו דרישה גדולה מדי? מתי בפעם האחרונה חשבתם על החזון שלכם לגבי עצמכם? לגבי משפחתכם? לגבי קהילתכם?

מערכת החינוך אינה מלמדת אותנו כיצד ליצור חזון שניתן לבצע אותו, היא איננה מעודדת אותנו באופן כללי להגשים חלומות אלא מנסה לנתב בדרך כלל לנתיבים המוכרים לה…תעודת בגרות, אוניברסיטה… המשפט הידוע של המורות: תפסיק לחלום… ואני טוענת, שחלומות הם חשובים. הם מרכזיים והם המנוע החשוב לשינוי חיובי. אם לא כל החלומות של אבותינו על ארץ ישראל, יש מצב שלא היינו כאן היום.

בזכות האנשים שדמיינו ממש את שיבת ציון, והיו כחולמים, זכינו.

לאחרונה התווספו לאמתחת הכלים שלי כמאמנת אישית, שני כלים משמעותיים:  NLP (חקר המצוינות האנושית) והיפנוזה עצמית. בשניהם, דגש רב ניתן דווקא לדמיון, ואנו נעזרים בו כדי לקדם שינויים חיוביים שמתאמנת רוצה בחיים שלה. מתברר שיש לדמיון ערך כה רב שהוא פשוט מנצח גם את השכל וגם את ההיגיון . לדוגמא, רציתי לקנות מחשב נייד ובמסגרת התהליך שעברתי כדי לצאת מכל מה שמנע אותי מלרכוש אותו עד כה, דמיינתי את עצמי משלמת במזומן עליו בחנות. הוצאתי סכום מזומן לצורך הקניה אך רובו נעלם בקניות אחרות.כשהגעתי סוף סוף לקניה עצמה, רציתי לשלם חלק במזומן שנותר וחלק בתשלומים, אך הפלא ופלא, שום כרטיס לא עבר. שילמתי עליו במזומן בדיוק כפי שדמיינתי שבועיים קודם.

בשבועות האחרונים אני חווה שוב ושוב את העוצמה של הכלים האלה, בתחומים מגוונים, כמו העצמת הביטחון עצמי, הגברת השמחה בחיים, הכנה ללידה והרזיה, ומזמינה את מי מבינכם שרוצה, לקבוע איתי פגישה אישית חינמית וללא התחייבות, בה תקבלו טיפים ליישום מיידי בתחום בו את מעוניינת לערוך שינוי חיובי בחייכם. (יעל 0556604422)

ולקינוח מדהים, שהמצאתי בעקבות 2 עוגות שאחותי הכינה. מאחת לקחתי את הציפוי מהשנייה את הקרם, והתחתית זו המצאה של אמא שלי…

כוסות קינוח טעימות ומרשימות...

(אני לא מאמינה איך עדיין לא שיתפתי אתכם את המתכון הגאוני הזה… שיא הרושם ומעט עבודה…)

לתחתית : (אפשר לוותר על השכבה הזו אם רוצים אבל אנחנו אוהבים אותה..)

בישקוטים טחונים (אריזה פנימית אחת) עם רבע כפית שמן וכף מים. מפזרים עם כף בתחתית כל כוסית.

לקרם: מקציפים יחד: שמנת מתוקה לקצפת, חבילה פודינג וניל וכוס חלב. מוסיפים סוכר לפי הטעם (בערך חצי כוס מספיקה לדעתי.)  כשהקצפת יציבה, מוסיפים גבינה לבנה 1% שומן (אפשר גם יותר אחוזים..) מעבירים לשקית זילוף ומזליפים מעל שכבת הבישקוטים שפיזרנו כבר בכוסיות.

לגנאש: מרתיחים בבן מארי (אידוי כפול) שמנת מתוקה אחת עם 2 חבילות שוקולד חלב (אנחנו אוהדים של ורד הגליל) מי שרוצה שכבה דקה של גנאש יכול להוריד בחצי את הכמות.

כשהגנאש מצטנן מעט מוזגים מעט מעל כל כוס. חשוב במקרה הזה לקנות כוסות עם מכסים שלא יתפוס ריח של מקרר, הכוסות מחזיקות יפה מאוד מעמד בקירור, עד שבוע וניתנות להקפאה בכייף.

תגובות

תגובות

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: