מבסוטה בשומרי משקל

כבר מעל חודש אני בשומרי משקל.

איך הגעתי לזה, אתם בטח שואלים את עצמכם. גם אני שואלת את עצמי, אבל אני כל כך נהנית שלא ממש חשוב לי….

אמא שלי כבר מלא זמן מנג'סת לי, שאני אלך לשומרי משקל. היא ואחותי כבר נמצאות בשומרי משקל מזה כשנה. אני לעומת זאת, לא הייתי משוכנעת כל כך שתתאים לי השיטה.

להתחיל לחשב כמויות של מה שאני אוכלת, להוציא דברים מסוימים מהתפריט, נראה לי עינוי, לא פחות. אבל כשהתחלתי להתבונן בתמונות שלי ולגלות שם סנטר כפול, הבנתי, שעכשיו הזמן לשינוי.

כל עוד הייתה לי קצת בטן וחשבו שאני בהריון, נו, שיבושם להם, ושיחשבו. אבל ברגע שאני לא הצלחתי להשלים עם הסנטר הכפול שלי, החלטתי לנסות. מה גם שאמא שלי ברוב נדיבותה הציעה לשלם לי על ה"תענוג".

בפגישה הראשונה הייתי בהלם. אהובה המדריכה נראתה לי כמו רסר"ית, שמעודדת את כולם וגוערת במי שצריך, רק שהגערות שלה נשמעו ממש מוזרות:

" את לא אוכלת! איך תרדי במשקל אם לא תאכלי את כל הנקודות שלך? אסור לך לדלג על ארוחות!"

תודו שזה לא משפט שציפיתם לשמוע מ"שומרי משקל". אבל כן, שומרי משקל תפסו כיוון בריאותי,

ומצאו שהבנאדם צריך לאכול כדי לרזות. לא רק זה, אלא צריך לאכול פירות וירקות וברוך ה' קיבלתי מתנה גדולה שמאפשרת לי לשפר את הבריאות ביחד עם המשקל.

הגעתי כשבועיים לאחר פסח, ובשבוע הראשון ממש חגגתי על מכסת הנקודות שלי. אכלתי כמה לחם שהתחשק לי ואפילו פיצה, עד שבשבוע השני התברר לי שעלי להגביל קצת את כמות הפחמימות שלי…. וואו זה לא היה קל! התנסתי במאכלים שבחיים לא חשבתי שאנסה, כמו אטריות שעועית, (הם בסדר אחרי ששוטפים אותם) ריקוטה מלוחה 5{428ea385ef707db85a6273ee7a80b653caa6998c425baf01db5f9f2e8092501a} (יאממי) חטיף שוקולד עד 100 קלוריות (עדיף לאכול שוקולד נורמלי או תמר) ולמדתי המון. התחלתי להגיע עם מגש ירקות חתוכים לכל מפגש חברתי שבו יש "כיבוד קל" (ממתי עוגות, רוגלך, ובורקסים נחשבים כיבוד קל, תהרגו אותי! )

נכון לכתיבת שורות אלו אני 4 קילו פחות, הצטרפתי לשיעור core  בחדר כושר סיקרא, עם מוזיקת שאנטי ועבודה מאומצת על מרכז הגוף בשילוב עם מתיחות. בכל שיעור הגוף שלי צועק הצילו ואני מעודדת אותו שככה הוא יתחזק, אי"ה. וחזרתי לרקוד ריקודי בטן, שזה תענוג עצום שכבר כתבתי עליו בעבר. אחרי ההתעמלות אינני מוותרת על מקלחת ואני יושבת לאכול ארוחה קלה עם חלבון (בד"כ גבינה) וירקות. אחד הדברים שלמדתי בשומרי משקל הוא לאכול פחמימה פשוטה (אני אוכלת תפוח או תמר) לפני ההתעמלות, וזה מאוד עוזר הן לשריפת השומנים ולי זה גם נותן אנרגיה בזמן השיעורים.

למה אני כותבת לכם את כל זה?

כי אני חושבת שכל אישה צריכה למצוא לה את נקודות האור שלה במשך השבוע. בשבילי, הפעלת הגוף היא מוקד לאור שמחזק אותי ונותן לי כוח לעבור את כל השבוע! ברור שיש עוד נקודות טעינה, כמו שבת, ולדבר עם ה' ולקרוא ולכתוב ולשמוח ולהיות עם הילדים, אבל כל כך הרבה פעמים אני פוגשת נשים שפשוט מתעלמות מהכלי הנפלא והנהדר שמאפשר לנו לעשות כל כך הרבה: הגוף שלנו. כן גם הוא ראוי להתייחסות, להזנה מתאימה, לפינוק , להתעמלות .

אז היום באתי להשמיע את קולו של הגוף, שלצערינו רובינו שומעות את קולו רק כשהוא קורס, וגורם לנו מכאובים. אם מישהי מהקוראות התעוררה קצת בעקבות הקריאה ותכניס עוד קצת פעילות גופנית לתוך סדר היום שלה, הרווחנו כולנו. (ואם יש איזה גבר שקורא את המדור שלי ומחליט לעשות משהו למען הגוף שלו, המשיח כבר בטוח קרוב!)

אשתף אתכם במתכון קל מאוד וטעים מאוד: קל הן מבחינת הנקודות והן בקלות ההכנה.

צריך:

דגי אמנון מופשרים, אפשר להשרות אותם מעט ברוטב סויה.

שעועית ירוקה

פטריות טריות

שום כתוש.

רוטב סויה.

מקפיצים במחבת עם מעט שמן זית את השעועית. לאחר כמה דקות ומסיפים את הפטריות, והשום הכתוש. כשהפטריות שינו את צבען, מוסיפים את האמנונים ומטגנים אותם מעט משני הצדדים עד שבשרן יורד בקלות כשנועצים מזלג. מוסיפים רוטב סויה לפי הטעם ומורידים מהאש. בתיאבון!!

המתכון הזה הולך טוב עם אורז מלא, מתכון להכנתו תוכלו למצוא בבלוג החדש שלי: מבסוטה בשומרי משקל.

עוד באותו נושא:

כיף לשתף