יש אנשים שנוטים לקחת את החודש הזה בבאסה אדירה. פניהם עוטים רצינות מחמירה והם מסתכלים בזכוכית מגדלת עם כל פיפס של חטא שהם עשו, או עתידים לעשות, ומלאי חרטה ועצב.

כמובן, מדובר בזכוכית מגדלת סלקטיבית ביותר, שרואה רק את מה שלאדם נוח לראות אצל עצמו, ולא התבוננות אמיתית פנימה. איך אני יודעת? העצב מגלה לי.

 כדי להתבונן פנימה באומץ, יש צורך באהבה עצמית, וזו אינה נקנית ע"י הלקאת העצמי. והיא אינה נעדרת שמחה, גם כשהיא מלווה בכאב. שמחה על עצם היכולת להתבונן פנימה, שמחה על היותי חלק ממעל ממש, שמחה על ההזדמנות הנהדרת שקיבלתי מה' יתברך להתנקות מעבירות שבידי.

הרב קוק אומר בספרו אורות התשובה: "התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים"

ומה יותר משמח מהשיבה אל עצמי? אני מבינה שהעוונות הם לא אני, רק לבוש מכוער, שאני פושטת בשמחה. רק לכלכוך שהצטבר שדורש ספונג'ה טובה אליה אני ניגשת בחדווה. הדמעות מטהרות את הנפש, ואני חוזרת להיות אני, בריאה אלוקית מופלאה עם שליחות ייחודית בעולם, שגם אם אני טרם ממצה אותה, הרי שניתנה לי ההזדמנות, אני בדרך, וזוהי כבר התחלה טובה.

אבל התשובה אינה רק מתבוננת על העבר אלא שמה דגש גם על ההווה והעתיד. ניתנת לי האפשרות לעצור לרגע ולהתבונן על הדברים אותם אני רוצה להכניס לחיי בשנה זו, אם זה ללמוד תורה שתרומם אותי כאשה ואת הבית כולו כמו במדרשת בינת או בשובה, או באור הלב בנחלאות, אם זה לרקוד יותר, לעסוק באמנות, וגם לקבל על עצמי קבלה טובה כמו להאיר פנים לבני הבית, להיות נוכחת עבור ילדי ולאהוב את עצמי.

אלה הקבלות שלי, מה את מקבלת על עצמך? (מותר להעתיק)

ראש השנה 2+1

כנראה שהמבצע של שלשה ימים קדושים ברצף הלך כל כך טוב בשנים הקודמות שגם השנה אנו זוכים לכך.

אני חוזרת על הטיפים שלי לחג, (אל תגידו שלא אמרתי לכם…)

ארוחת הסימנים: לעניות דעתי, אצל אלה שעושים המון סימנים אין צורך להוסיף ארוחה מלאה. ניתן לערוך סעודה מן הסימנים עצמם.  זהו החלק השלישי של הפרויקט, מתכונים לר"ה ורעיונות נמצאים בחלק הראשון כאן, ובחלק השני- כאן.

חג"ז: אחד הפטנטים המעולים שמאפשר בישול בחגים. בר"ה בפרט יש מלא זמן עד לארוחה והרבה יותר קל להכין ארוחה בו ביום מאשר לעמוד שעות על גבי שעות בהכנות והקפאות לפני החג. דוגמא: אורז, חזה עוף מוקפץ עם פטריות ושעועית ירוקה… פסטה עם רוטב, סלט עם חלומי ופטריות מוקפצות, בלינצ'סים… וכיד הדמיון הטובה עליכם, הכל על הגז בכייף.

והנה עכשיו כמו שהבטחתי לכם

 שבלולי עלי סלק טעימים!

בצק עלים או עלי פילו.

2 בצלים גדולים קצוצים

2 חבילות עלי סלק שטופות וקצוצות

מעט שמן זית לטיגון

ביצה

כף או שניים פירורי לחם (לא חובה)

תבלינים: מלח פלפל פפריקה מעט כמון וכורכום ומעט אבקת מרק בטעם עוף.

מזהיבים את הבצל בשמן ומוסיפים את עלי הסלק ומאדים הכל עד שכמעט אין נוזלים. מורידים מהאש. מוסיפים את התבלינים, הביצה והפירורים.

פותחים את הבצק, חותכים מלבן ממלאים כמעט את כל העלה חוץ מ2 ס"מ בסוף ומגלגלים ומהדקים.

מעבירים להקפאה לשעה לפחות, הרבה יותר קל לחתוך לפרוסות ליצור בורקסים עגולים לאחר ההקפאה. פורסים, מניחים את הגלגל כשהמילוי כלפי מעלה (כמו בורקס פיצה) ואופים בחום 200 מעלות עד שזהוב.

ממליצה לשמור בקופסא אטומה במקפיא או שתמצאו את עצמכם מכינים שוב ושוב לפני החג והכל יגמר…

חג שמח ושנה טובה טובה!!

קינוח מיוחד:

קונים יוגורט במתיקות מעודנת קצת יותר ממספר הסועדים ושופכים לקערה ומקפיאים על הבוקר. מדי שעתיים נותנים ערבוב ומחזירים למקפיא.

להגשה מארגנים תוספות כיד המלך: מקופלת או קליק קורנפלקס, סוכריות צבעוניות לקישוט עוגות, פקאן מסוכר או קוקוס קלוי, את הפירות שנשארו: תמרים תפוחים ורימונים ניתן גם להוסיף, (ועוד פירות אם תחפצו) וכמובן סירופ מייפל.

זהו!!! בערב שולפים בחגיגיות את הקערה, מוזגים לכל אחד מהיוגורט הקפוא למחצה, ( לי עוד לא קרה שקפא עד הסוף… מצד שני לא ניסיתי להכין יום קודם…) מערימים תוספות ומרגישים כמו בגלידריה הכי מפנקת…

פוסט נוסף משנה שעברה בנושא הרימון עם מתכון לסלט נמצא כאן!

נכון בקושי יש זמן, אבל אני מאוד אעריך תגובה אם הגעת עד לכאן…

 שתהיה שנה הכי נהדרת!!! 

הפוסט ראש השנה בקלות פרק ג' – הרהורי תשובה | שבלולי סלק הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

הפוסט ראש השנה בקלות חלק א' | מתכונים מסורתיים הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

הנה אוסף מתכונים לפסח שלי.

מקבץ ראשון : מתכונים קלים ושווים לפסח

מקבץ שני עוד מתכונים…

מתכונים ללא גלוטן

מתכונים לשומרי משקל שגם מתאימים לפסח

הפוסט אוסף מתכונים לפסח ממבסוטה הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

שפעם בשנה כל הג'יפה שמאחורי המקרר והתנור וכל מיני מקום שמתעצלים להגיע אליהם: מתנקה ונעלמת. (איזה קסם!)

שמרגישים צורך להתחדש ומסיידים אפילו שזה לא כתוב בשום מקום בהלכה.

שמחסלים את כל החמץ בארוחות טעימות ומקוריות… (זוכרים את הסיגרים המתוקים המדהימים של הבת שלי משנה שעברה? כנסו לאתר…)

שפעם אחת בשנה כל השטויות שנערמות לי על השיש נעלמים והשיש צח כביום היוולדו. (ואז כמובן מלבישים אותו שלא יישאר ערום… חס וחלילה).

שהילדים או ההורים עוברים על כל הצעצועים ומפנים מקום לצעצועים חדשים.

ש"חייבים" לקנות בגדים חדשים, וגם מטפחת שתתאים והרבנית ימימה אומרת שחייבים תכשיט.. סגולה… "ואם תיטיב, סט"

שהילקוטים והתיקים מקבלים ריענון, וכולנו מתרטבים יחד איתם…

וכמובן, שיא השיאים בעיני זה האוכל של פסח.

כן, ההגבלה הזו של איסור החמץ הניבה מתכונים מסורתיים שאין אותם בימי החמץ. אני גם מרגישה הרבה יותר יצירתית ומבסוטה מכל מאכל שהצלחתי להכין כשר לפסח. בעבר הכנתי קוגל ירושלמי ממצות, פשטידות, עוגות גבינה, פיצות, ומה לא??? (אגב, שניצלים של פסח זה משהו יוצא מן הכלל, מתכון באתר…) אבל הכי כייף בעיני זה המאכלים המסורתיים:

מרק עוף עם קניידלך ופתות, מצה בריי, וכמובן המצניות של אמא שלי.

הנה המתכון! תהנו!

מצניות (לחמניות פסח) של אמא שלי

נפתח בהתנצלות כלפי אלה שלא אוכלים מצה שרויה… הם יכולים לאכול את המעדן הזה רק בימים שלפני פסח! (כן, בררתי עם הרב שלי, מותר לאכול מאכלים עם קמח מצה לפני פסח אבל אל תסמכו עלי, תשאלו את הרב שלכם…)

אנחנו לעומת זאת מכינים כמויות ולוקחים איתנו לטיולים, זוללים חם מן התנור, ובקיצור חוגגים עליהם כל הפסח.

קודם כל תחממו את התנור/ טוסטר אובן ל230 מעלות.

כוס מים

1/3 כוס שמן

1 כוס קמח מצה

1/2 כפית מלח

4 ביצים

מרתיחים את המים והשמן. מוסיפים קמח מצה ומלח ומערבבים בכף עץ עד שהבצק נפרד מהדפנות. מסירים מהאש.

טורפים פנימה ביצה (אפשר במיקסר יד) ורק אחרי שהיא עורבבה פנימה היטב מוסיפים את הביצה הבאה. אחרי שהוספנו את כל הביצים, מניחים בכף לתבנית מרופדת בנייר אפיה במרחק של כ5 ס"מ זה מזה. אופים 25 דקות בחום הגבוה, ולאחר מכן עוד 40 דקות בחום 150.

טעים עם כל סוגי המילויים, מתוק, מלוח, מה שבא….

טראפלס טעימים להחריד…

150 גרם שוקולד מריר (השתמשתי בשוקולד פרווה של עלית זה עם הפרה)

1/2-2/3 שמנת מתוקה

25 גרם חמאה. ממיסים בבן מרי (כלי מעל סיר עם מים,)

מערבבים לאחידות כשהכל נמס,

ומכניסים למקרר לכמה שעות טובות או למקפיא.

מוציאים עם כפית, גושים קטנים מעצבים במהירות לעיגול או איזו צורה שיוצא

(זה נמס מהר, לא להתעסק יותר מדי)

לגלגל בקקאו, לשמור בהקפאה עד להגשה. טעים רצח.

קניידלך עסיסים ואויריריים למדי

עשיתי לפי מתכון של מטעמי הבית היהודי

תתפלאו אין חוואיג' במתכון

1 כוס מים רותחים
1 כוס קמח מצה
מעט פלפל שחור מעט מלח
3 ביצים
במקום 1/4 חב' מרגרינה נמסה שמתי שלוק שמן
3 כפות א. מרק בטעם עוף.

לשפוך את המים הרותחים על קמח המצה ולערבב.
להוסיף התבלינים (אני הוספתי לפני המים)
להוסיף 3 ביצים ולערבב
בידיים רטובות ליצור כדורים ולהכניס למרק שרותח על אש בינונית כ20 דקות.

(אני מעדיפה לשים אותם בסיר עם מי מלח רתוחים. ככה לא מצופף לי את המרק)

בברכת פסח שמח וכשר! לא לשכוח להישאר מבסוטים בתהליך….

הפוסט מה טוב בפסח? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

קרקרי מחמצת

את המסע שלי עם המחמצת התחלתי יחד עם הסגר השני. אפשר לקרא על הדרך שעשיתי כאן עם מתכונים ותובנות כמובן

בהתחלה ניסיתי כמה מתכונים, וממש לא נחלתי הצלחות. לאט לאט למדתי וכיום אני אופה פעם בשבוע כמה כיכרות טעימים וכייפים. 

למדתי שאין צורך להכין כמות גדולה של מחמצת, אבל עדיין היו נשארות לי שאריות, והיה נחמץ לי הלב לזרוק אותן. אספתי לצנצנת את השאריות וחיפשתי מתכונים מה לעשות איתם. נתקלתי במתכון פנקייק שיצאו ממש שמנמנים אבל שונים מדי ממה שהכרתי. ואז מצאתי מתכון לקרקרים ועפתי עליו!!

אז הנה המתכון הממש ממש פשוט לקרקרים מעלפים:

שאריות מחמצת, מערבבים במים ומוסיפים קמח (אני משתמשת בשיפון או כוסמין אבל תשימו מה שבא לכם) ליצירת בלילה די דלילה כמו של יוגורט. טועמים. אם זה חמצמץ ונעים לכם יופי! תמשיכו לשלב הבא. אם זה ללא טעם, תנו לזה לעמוד כמה שעות שיפתח טעם חמצמץ נחמד.

מוסיפים: כף או שניים שמן זית, תיבול: אני מוסיפה קצח וקימל, זעתר אורגנו, עשבי תיבול…ורבע כפית מלח.

לאחר מכן: מרפדים 2 תבניות בנייר אפיה, (ממליצה טיפה להרטיב את התבנית ווכה הנייר לא זז)

ומורחים שכבה דקה של הבלילה על כל תבנית.

מעל כל שכבה מפזרים גרעינים כיד הדימיון הטובה: שומשום, דלעת חמניה פשתן, וקצח מלח גס.

מכניסים לתנור שחומם ל160 מעלות עד שזה מתייבש לחלוטין. (הצבע משחים קצת) מפרקים לקרקרים (פריסטייל) ומאחסנים בקופסא אטומה. 

וזה פשוט טעים כל כך. הבעיה היחידה? מתחסל במהירות… 

הפוסט לא חבל לזרוק? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

בערב יום הולדתה, חברתי גתית לביא הזמינה אותנו אליה לביתה, למפגש חברות, מכל המעגלים. היא החלה בדבר תורה, לאחר מכן אוכל טעים, ואז נכנסה לתוך דמויות (היא שחקנית בחסד) ובירכה אותנו באופן עמוק ומלא הומור. היו שם חברות עסקיות, אחיות, חברות מהישוב חברות לדרך עבודת ה' חברות ליצירה…

וחשבתי על כך הלילה, לפני הטיסה שלי לאומן, כמה מעגלים של טוב מקיפים כל אחד ואחת מאיתנו.

מעגלים של אנשים, שתמיד נחייך לקראתם.

אנשים שיודעים איך לחבק אותנו.

אנשים עם מילה נכונה בזמן הנכון.

אנשים עם כתפיים שאפשר לבכות עליהם.

ולא רק אנשים….

שמיים שמעלינו וארץ שמתחתינו.

מים, להתקלח בהם ולשחות בהם ולשתות ולהשפריץ.

בגדים, לצבוע בהם את ימינו בצבעים שונים.

נעליים, ששומרים על רגלינו ועל גבינו…

הגוף שלנו… שמאפשר לנו לחוות כל כך הרבה חוויות מגוונות.

כן, המדור הזה נכתב בשעה 3 בבוקר, רגעים לפני שאצא לשדה התעופה,

כשהשינה ממני והלאה, החלטתי לקום ולכתוב, ולשתף בכל הטוב הזה…

תחשבו על כך,

שכל מה שצריך כדי שאדם ירגיש מאושר, הוא להיות במודעות לכל הטוב שעוטף אותו.

יש לא מעט סיפורים על אנשים שעברו טראומות מזעזעות, קטיעות גפיים וכדומה,

ומגדירים עצמם אנשים מאושרים.

איך זה ייתכן?

כשהתודעה שלנו נמצאת בטוב שישנו, ולא בחסר, אנו חווים את האהבה שמקיפה אותנו.

אז הנה קחו לכם תרגיל קטן…שבו בעינים עצומות, ודמיינו את מעגלי הטוב שמקיפים אתכם…

הרגישו את השמחה, האור והאהבה עולים בכם ומקרינים החוצה לכל המעגלים הללו…

והנה גם אתם חלק מטוב ה' בעולם.

ברגע שנכנסתי למסיבה של גתית, הרחתי ריח משגע של שום ועגבניות.

באופן טבעי חיפשתי שם משהו איטלקי אבל לא מצאתי.

צלחת קטנה עם סלט עגבניות ושום צדה את עיני

ולא יכולתי להפסיק לאכול ממנה…

גתית קראה ליצירה הזו מטבוחה…

אני הייתי קוראת לזה:

פלא של עגבניות ושום.

אופן ההכנה: במעבד מזון כותשים גס ראש וחצי שום. לאחר מכן מאדים קלות בשמן קנולה.

מערבבים את השום בסיר.

נזהרים שלא לשרוף את השום.

עכשיו כותשים עגבניות במעבד המזון , ומוסיפים לשום.

מבשלים עד למרקם של ממרח. לאחר הבישול,

מוסיפים מלח, פלפל שחור ואבקת שום.

פלא, פלא של דבר…

הפוסט מעגל של ברכה הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

אחרי שקיבלתם את הפירוט של אורני בפוסט הקודם, עכשיו הגיע הזמן לתרום את תרומתי הצנועה, לעניין ראש השנה. והיא תהיה צנועה בהחלט כי אני מאמינה שאת ראש השנה כמו את שאר החגים צריך לעבור בקלות. אז הנה לכם

ראש השנה בקלות!

אנחנו ספרדים (בזכות בעלי) ובתור שכאלה נוהגים בסימנים הבאים: (לא רושמת אותם לפי סדר) רימון, תפוח בדבש, תמר, סלקא, (עלי סלק/ או סלק מבושל) קרא (דלעת) כרתי (כרישה/לוף) לוביה (סוג של שעועית באורך של ספגטי.) וראש של משהו. (בכשרות מהודרת של הרבנות דאעש)

יש לנו סימנים משלנו: אם הארוחה חלבית לא מוותרים על סלט עם גבינת חלומי מוקפצת, "שיתגשמו כל חלומותינו ומשאלותינו לטובה"

ולפעמים אם אני ממש בפוזה של השקעה אז ממולאים " שתהיה לנו שנה מלאה כל טוב" השנה קניתי עלי גפן ממולאים של וויליפוד… מעדיפה להשקיע בכתיבה ובציור. מי שרוצה להשקיע בלמלא משהו אני ממליצה מאוד על הקנלוני בטטה כאן.

יש שנים שאני מכינה בשר ראש, אבל השנה ממש לא בא לי.  (דאעש, הרסתם לי את הכייף). אסתפק בראשם של דגי הפורל החביבים שמגיעים באריזת קרטון, נקיים ומוכנים להיכנס לתנור בלווית שמן זית ומעט מלח גס…

השנה אני חוגגת קיצור דרך, מרק כתום, שיכיל בתוכו גזר, כרישה ודלעת, מהם אדוג מדגם של "סימנים" ואת השאר אטחון.

מתכון ממש בקצרה: מטגנים במעט שמן זית: בצל גדול חתוך גס, אחרי מספר דקות מוסיפים את הכרישה. כשהם מזהיבים קצת מוסיפים את הירקות: הרבה גזר קצת בטטה, דלעת, תפוח אדמה אחד ו2-3 קישואים. ובצל גדול שלם. מכסים במים ומרתיחים. כשכל הירקות רכים, טוחנים ומתבלים : מלח פלפל לפי הטעם, אגוז מוסקט (מעט) ואבקת מרק בטעם עוף אם רוצים. שווה לטעום בתום הטחינה, לפעמים באמת לא צריך להוסיף כלום.

לוביה: כרגע לצורך כתיבת פרק ב' קניתי לוביה אמיתית וניסיתי לבשל לפי אחד המתכונים בפרויקט ראש השנה חלק א' ובתור אחת שלא מסוגלת לעקוב אחרי מתכון ולבצע אותו כלשונו, יצא די מוזר. (מעורבת בזה ההמלצה של בני להשאיר אותם שלמים ,וחלב קוקוס, שגויס על מנת להסיר את המרירות, והצליח, אבל עדיין יצא משהו שיותר דומה לנחשי גומי, גם במרקם)

תשפטו בעצמיכם

ההמלצה שלי: לכו על שעועית ירוקה שלימה מוקפאת. זה נראה אותו דבר ופי אלף יותר טעים. להקפיץ מעט עם שמן זית כזה קפוא, להוסיף שן שום גדולה כתושה, קצת רוטב סויה ושומשום, ואתם מסודרים.

הדבר היחיד שאני אשכרה משקיעה בו זה הסלקא, והמתכון מופיע כאן. 

בינתיים קנו לכם 2-3 חבילות של עלי סלק, בצק עלים או עלי פילו …

עוד המלצה חמה:

מרוב אוכל בחג, והשנה במיוחד,  כבר מגיעים לשלב שדי נמאס. אז אנחנו בארוחת החג של צהרי שישי, עושים "ארוחת בוקר של בית מלון"  , קורנפלקס, מעדנים, חביתות כבקשתך, פנקייק , סלטי ירקות וגבינות. קליל והכי כייפי שיש…

(לי כמובן יש מעדן דיאט וגבינות שוות 5{428ea385ef707db85a6273ee7a80b653caa6998c425baf01db5f9f2e8092501a}….)

אהבתם את הפוסט? חשבתם שהוא בלתי נסבל בעליל? בחייאת תגיבו….

לא יכולה לתאר לכם את בדידותה של הכותבת באמצע הלילה שמאמינה שמישהו אי שם יקרא את הדברים ויכנסו לליבם ויעלה אולי איזשהו חיוך, או משהו… 

יש מקום לתגובות פייסבוק וגם לתגובות רגילות -לגלול קצת למטה.

והכי טוב, שמתי פה מבחר כפתורי שיתוף, מוזמנת בשמחה לשתף. גם אתה הקורא הגבר היחיד כאן מזומן…

הפוסט ראש השנה בקלות חלק ב' | מתכונים קלים הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

ולגבי משלוחי מנות, אני לא בטוחה שאני בעד להכין הכל. נכון זה יותר ביתי ומפנק, אבל גם צורך המון השקעה.  אפשר להכין משלוחים כייפים גם ממזונות קנויים, או לשלב קנוי עם ביתי. אם בכל זאת רוצים אז הנה:

מתכון קל לאוזני המן פרווה ומשולשי גבינה משגעים

הכותרת קצת מטעה האמת, מי שחושב שיש דבר כזה, מתכון קל לאוזני המן פרווה,

קצת טועה, הרי זה בדיוק דבר והיפוכו.

הרי צריך להכין בצק, לקרר לרדד למלא לצבוט ולאפות

לעומת הרבה מתכונים אחרים שיידרשו מכם עוד יותר, המתכון הזה באמת יחסית קל.

הפוסט פורים לנו- נשכח את הכל? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

הפוסט לשם שינוי: מסעדה בבית הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

מאוד יתכן שזה קשור

למוצר בריאות שאני לוקחת ורואה פלאים ממש על הגוף שלי.

אולי

זה מפני שנעשיתי הרבה יותר קשובה לעצמי, וכמובן גם לגוף שלי

אחרי שנתיים של עבודה עמוקה מאוד עם המורה הנפלאה שלי

לאימפרוביזציה במחול, הילה אנג'ל.

בכל אופן, הגוף שלי ואני

עשינו 'פוס משחק'

הפסקנו את רוב המריבות הקטנוניות ביננו.

אפילו צמתי איזה 30+ שעות כשהרגשתי

שיש לי בחילות ולא בא לי לאכול.

צמתי מתוך הקשבה

וזה היה נפלא. (שתיתי רק מים)

לפעמים הגוף מתעורר, מתחיל עוד פעם

איזה דפוס ישן, קרעכץ פה, כאב שם

ואז

אני נושמת, שמה לב

אליו ואלי.

כותבת את אשר על ליבי

מה מפריע לי, מטריד או מדאיג אותי כרגע

לפעמים כותבת עמודים שלמים

כשמישהו הכעיס אותי במיוחד…

רוקדת צוחקת או בוכה..

כשזה יוצא לאור, הגוף לא צריך להיות הרמקול של הרגשות.

מתוך ההקשבה הזו,

הפסקתי לאכול מוצרי חלב, קמח לבן.

לעת עתה סבבה לי עם זה…

לפני כחודש וחצי, הסתכלתי על קולה זירו, ראיתי את הנוזל השחור הזה

על שפעת הכימיקלים שבו

ואמרתי לעצמי: זה לא נכנס יותר לגוף שלי

אני אוהבת אותו יותר מדי….

רץ המרתון דייב אוברייאן, נתן הרצאה בכנס שהשתתפתי בו

הבנאדם בן למעלה מ60, רץ סביב האולם, תוך כדי שאמר לנו:

אם היה לכם סוס מירוץ בחצר, ששוה הרבה כסף.

הייתם נותנים לו עוגת שמנת? ג'אנק פוד?

לכלב ולחתול שלכם לא הייתם נותנים!

אז למה לגוף המדהים שלכם, ששווה ביליונים, אתם מכניסים את האוכל הזה?

כשהוא דיבר זה היה נשמע טוב

היה השראה

אבל לא חולל בי את השינוי.

כנראה שלוקח זמן

וגם להתחיל להכניס לגוף מנה גדושה של בריאות

כדי לחולל שינויים כאלה…

אז יש מצב שמעכשיו תראו אצלי מתכונים יותר ויותר בריאים

רק שימשיכו להיות טעימים…

(אני חברה בפייסבוק בקבוצת פליאו ובקבוצת טבעונים,

זה עדיין נראה לי מאוד רחוק להיות אני בעצמי)

כך או כך,

בכל אופן

להכניס יותר בריאות

בצעדים קטנים

זה הנכון עבורי.

בריאות זה לא רק בתזונה

זה גם בנפש.

כמה שליליות ודאגות אני רוצה לצרוך בחיים שלי?

לא שומעת חדשות כמעט

משתדלת לא לקרא עיתונים

אנשים שסתם אוהבים לקטר על כל דבר

לא מחפשת את חברתם…

נכון שיש לי לפעמים גם רגשות כאלה,(נאחס לסוגיו)

אז נותנת להם פוקוס,

מוגדר, ומצומצם בזמן

וזהו.. ממשיכה הלאה

כי בסך הכל של הדברים

הטוב לגמרי גובר על הרע

השמש זורחת והציפורים מצייצות

וקיבלתי עוד יום של חיים עם אמון מלא מהבורא שאעשה בו טוב,

בעצם זה שאני חיה, כאן בעולם הזה.

שיר נפלא שמתנגן לי בפנים

הוא השיר "שחור ולבן" של  הזמר קוטג' הנה הקישור ומופיעות בו גם המילים

כמה יהלומים מהשיר:

אני אומר תודה מכל הלב על העולם

חי את הרגע ואוהב את כולם

אני אופטימי מבסוט מהחיים

מודה על כל מה שנתן לי אלוהים

החיים זה לא שחור ולבן

שמחה גדולה במקום עצב קטן

שמש מחכה מאחורי כל ענן

אקח אותם בפאנן

אני בוחר את הכל לקחת קל

לראות ת'צד החיובי מכל משעל

אני מתכוון להמשיך לשמוח כמה שאוכל

אני בחרתי להיות מבסוט

וטוב לי – טוב לי

בחרתי בחיובי-יובי-יות

וטוב לי-טוב לי

מתכון טעים ובריא לסלט מרענן וכייפי:

כוס קינואה אדומה: להשרות יום קודם, לסנן, לטגן עם מעט שמן זית ולהסיף כוס מים רותחים.

לבשל כ20 דקות עד שמתחיל להתפצל.

לקרר ולהוסיף: קוביות תפוח עץ ירוק, קוביות סלק מבושל,

אגוזי מלך שבורים, חמוציות.

עלי נענע ועלי ריחן (בזיליקום)

כף טחינה גולמית, כף סילאן ומיץ לימון…

תענוג!!

ומי שהגיעה עד לכאן ובוערת בה הסקרנות, מהו הדבר הבריא כ"כ שאני לוקחת…

שתרים טלפון… 0556604422 ואספר באהבה גדולה.

יעל

מבסוטה כתמיד..

הפוסט רק בריאות הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.