בשבת שעברה ניסיתי מאפה מילדותי שנקרא Baked ziti יצא די מזעזע. אולי המוצרלה לא הייתה ממש טובה או שהריקוטה בארץ יש לה טעם אחר, אבל אני לא מתייאשת. אני אנסה שוב בהזדמנות. (בשום אופן לא השבת, ניתן לעצמנו תקופת התאוששות…) אבל אני לא מתייאשת. ככה זה מדענית אמיתית.

בתור מדענית יש לי מדי פעם תגליות, החשובה שהן היא  חום שאריתי. מה זה אומר? שאפשר בהחלט לסיים את האפיה בחום שנשאר בתנור אחרי שמכבים אותו. במקרה של סלומון אני אפילו מכניסה אותו לתנור מכובה מיד אחרי שסיימתי לאפות חלות והופ, אחרי כ20 דקות הוא מוכן. כן, אפיה בתנור מכובה. אני כבר מוכנה לקבל פרס נובל על זה.

אבל אם ניקח את המושג הזה לתחום הנפש, תחשבו על זה, כמה חום שאריתי הוא משמעותי. הנה, פני כשבועיים הייתי באזכרה של אבא שלי המתוק, שיותר שנים ממה שזכיתי לחיות איתו, הוא כבר מבלה בשמיים, ועדיין כשאני רוצה לקבל חום ואהבה, אני רק צריכה להיזכר בו וכבר יש לי תחושה מצויינת של חום ואהבה (וגם מנת געגוע).

וזה מזכיר לי לתת לילדים שלי מנות גדושות של חום ואהבה שיהיו איתם ברגעים שבהם הם רחוקים ממני.

כבר תקופה לא קצרה אני מנסה להכין קרקרים ללא גלוטן, ונדמה לי שאני כבר קרובה לגרסה הסופית.

אני שופכת לקערה בערך כוס של פשתן זהוב, כף או שניים צ'יה, ומרכיב הקסם: כפית אבקת פסיליום. את הפסיליום והפשתן זהוב אפשר להשיג בניצת הדובדבן.

עכשיו אפשר להוסיף קצת שיבולת שועל, לא חובה, וכל מיני גרעינים שיש לכם בבית: גרעיני חמניה דלעת וכאלה, שומשום, שומשום שחור, קצח, אני שמה גם בצל מטוגן מיובש. וקצת מלח.

מוסיפה מים נראה לי משהו כמו 2 כוסות, זה נראה מוגזם, אבל הפשתן והצ'יה סופחים אותם והופכים לג'לי כזה.

מחכה לפחות חצי שעה, מערבבת, ושוטחת על נייר אפיה. מפזרת מלמעלה תבלין בייגל או מלח גס. אופה ב150 מעלות, עד שיבש לגמרי. כדאי באמצע האפייה להוציא ולחרוץ או בסוף פשוט לשבור. לפעמים חלק מוכן וחלק עדיין רטוב, אז אני מוציאה מה שמוכן ונותנת לשאר עוד קצת זמן. לרוב חום שאריתי יעשה את העבודה.

הפוסט קרקר בריא ללא גלוטן הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

יש אנשים שנוטים לקחת את החודש הזה בבאסה אדירה. פניהם עוטים רצינות מחמירה והם מסתכלים בזכוכית מגדלת עם כל פיפס של חטא שהם עשו, או עתידים לעשות, ומלאי חרטה ועצב.

כמובן, מדובר בזכוכית מגדלת סלקטיבית ביותר, שרואה רק את מה שלאדם נוח לראות אצל עצמו, ולא התבוננות אמיתית פנימה. איך אני יודעת? העצב מגלה לי.

 כדי להתבונן פנימה באומץ, יש צורך באהבה עצמית, וזו אינה נקנית ע"י הלקאת העצמי. והיא אינה נעדרת שמחה, גם כשהיא מלווה בכאב. שמחה על עצם היכולת להתבונן פנימה, שמחה על היותי חלק ממעל ממש, שמחה על ההזדמנות הנהדרת שקיבלתי מה' יתברך להתנקות מעבירות שבידי.

הרב קוק אומר בספרו אורות התשובה: "התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים"

ומה יותר משמח מהשיבה אל עצמי? אני מבינה שהעוונות הם לא אני, רק לבוש מכוער, שאני פושטת בשמחה. רק לכלכוך שהצטבר שדורש ספונג'ה טובה אליה אני ניגשת בחדווה. הדמעות מטהרות את הנפש, ואני חוזרת להיות אני, בריאה אלוקית מופלאה עם שליחות ייחודית בעולם, שגם אם אני טרם ממצה אותה, הרי שניתנה לי ההזדמנות, אני בדרך, וזוהי כבר התחלה טובה.

אבל התשובה אינה רק מתבוננת על העבר אלא שמה דגש גם על ההווה והעתיד. ניתנת לי האפשרות לעצור לרגע ולהתבונן על הדברים אותם אני רוצה להכניס לחיי בשנה זו, אם זה ללמוד תורה שתרומם אותי כאשה ואת הבית כולו כמו במדרשת בינת או בשובה, או באור הלב בנחלאות, אם זה לרקוד יותר, לעסוק באמנות, וגם לקבל על עצמי קבלה טובה כמו להאיר פנים לבני הבית, להיות נוכחת עבור ילדי ולאהוב את עצמי.

אלה הקבלות שלי, מה את מקבלת על עצמך? (מותר להעתיק)

ראש השנה 2+1

כנראה שהמבצע של שלשה ימים קדושים ברצף הלך כל כך טוב בשנים הקודמות שגם השנה אנו זוכים לכך.

אני חוזרת על הטיפים שלי לחג, (אל תגידו שלא אמרתי לכם…)

ארוחת הסימנים: לעניות דעתי, אצל אלה שעושים המון סימנים אין צורך להוסיף ארוחה מלאה. ניתן לערוך סעודה מן הסימנים עצמם.  זהו החלק השלישי של הפרויקט, מתכונים לר"ה ורעיונות נמצאים בחלק הראשון כאן, ובחלק השני- כאן.

חג"ז: אחד הפטנטים המעולים שמאפשר בישול בחגים. בר"ה בפרט יש מלא זמן עד לארוחה והרבה יותר קל להכין ארוחה בו ביום מאשר לעמוד שעות על גבי שעות בהכנות והקפאות לפני החג. דוגמא: אורז, חזה עוף מוקפץ עם פטריות ושעועית ירוקה… פסטה עם רוטב, סלט עם חלומי ופטריות מוקפצות, בלינצ'סים… וכיד הדמיון הטובה עליכם, הכל על הגז בכייף.

והנה עכשיו כמו שהבטחתי לכם

 שבלולי עלי סלק טעימים!

בצק עלים או עלי פילו.

2 בצלים גדולים קצוצים

2 חבילות עלי סלק שטופות וקצוצות

מעט שמן זית לטיגון

ביצה

כף או שניים פירורי לחם (לא חובה)

תבלינים: מלח פלפל פפריקה מעט כמון וכורכום ומעט אבקת מרק בטעם עוף.

מזהיבים את הבצל בשמן ומוסיפים את עלי הסלק ומאדים הכל עד שכמעט אין נוזלים. מורידים מהאש. מוסיפים את התבלינים, הביצה והפירורים.

פותחים את הבצק, חותכים מלבן ממלאים כמעט את כל העלה חוץ מ2 ס"מ בסוף ומגלגלים ומהדקים.

מעבירים להקפאה לשעה לפחות, הרבה יותר קל לחתוך לפרוסות ליצור בורקסים עגולים לאחר ההקפאה. פורסים, מניחים את הגלגל כשהמילוי כלפי מעלה (כמו בורקס פיצה) ואופים בחום 200 מעלות עד שזהוב.

ממליצה לשמור בקופסא אטומה במקפיא או שתמצאו את עצמכם מכינים שוב ושוב לפני החג והכל יגמר…

חג שמח ושנה טובה טובה!!

קינוח מיוחד:

קונים יוגורט במתיקות מעודנת קצת יותר ממספר הסועדים ושופכים לקערה ומקפיאים על הבוקר. מדי שעתיים נותנים ערבוב ומחזירים למקפיא.

להגשה מארגנים תוספות כיד המלך: מקופלת או קליק קורנפלקס, סוכריות צבעוניות לקישוט עוגות, פקאן מסוכר או קוקוס קלוי, את הפירות שנשארו: תמרים תפוחים ורימונים ניתן גם להוסיף, (ועוד פירות אם תחפצו) וכמובן סירופ מייפל.

זהו!!! בערב שולפים בחגיגיות את הקערה, מוזגים לכל אחד מהיוגורט הקפוא למחצה, ( לי עוד לא קרה שקפא עד הסוף… מצד שני לא ניסיתי להכין יום קודם…) מערימים תוספות ומרגישים כמו בגלידריה הכי מפנקת…

פוסט נוסף משנה שעברה בנושא הרימון עם מתכון לסלט נמצא כאן!

נכון בקושי יש זמן, אבל אני מאוד אעריך תגובה אם הגעת עד לכאן…

 שתהיה שנה הכי נהדרת!!! 

הפוסט ראש השנה בקלות פרק ג' – הרהורי תשובה | שבלולי סלק הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

הפוסט ראש השנה בקלות חלק א' | מתכונים מסורתיים הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

הנה אוסף מתכונים לפסח שלי.

מקבץ ראשון : מתכונים קלים ושווים לפסח

מקבץ שני עוד מתכונים…

מתכונים ללא גלוטן

מתכונים לשומרי משקל שגם מתאימים לפסח

הפוסט אוסף מתכונים לפסח ממבסוטה הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

שפעם בשנה כל הג'יפה שמאחורי המקרר והתנור וכל מיני מקום שמתעצלים להגיע אליהם: מתנקה ונעלמת. (איזה קסם!)

שמרגישים צורך להתחדש ומסיידים אפילו שזה לא כתוב בשום מקום בהלכה.

שמחסלים את כל החמץ בארוחות טעימות ומקוריות… (זוכרים את הסיגרים המתוקים המדהימים של הבת שלי משנה שעברה? כנסו לאתר…)

שפעם אחת בשנה כל השטויות שנערמות לי על השיש נעלמים והשיש צח כביום היוולדו. (ואז כמובן מלבישים אותו שלא יישאר ערום… חס וחלילה).

שהילדים או ההורים עוברים על כל הצעצועים ומפנים מקום לצעצועים חדשים.

ש"חייבים" לקנות בגדים חדשים, וגם מטפחת שתתאים והרבנית ימימה אומרת שחייבים תכשיט.. סגולה… "ואם תיטיב, סט"

שהילקוטים והתיקים מקבלים ריענון, וכולנו מתרטבים יחד איתם…

וכמובן, שיא השיאים בעיני זה האוכל של פסח.

כן, ההגבלה הזו של איסור החמץ הניבה מתכונים מסורתיים שאין אותם בימי החמץ. אני גם מרגישה הרבה יותר יצירתית ומבסוטה מכל מאכל שהצלחתי להכין כשר לפסח. בעבר הכנתי קוגל ירושלמי ממצות, פשטידות, עוגות גבינה, פיצות, ומה לא??? (אגב, שניצלים של פסח זה משהו יוצא מן הכלל, מתכון באתר…) אבל הכי כייף בעיני זה המאכלים המסורתיים:

מרק עוף עם קניידלך ופתות, מצה בריי, וכמובן המצניות של אמא שלי.

הנה המתכון! תהנו!

מצניות (לחמניות פסח) של אמא שלי

נפתח בהתנצלות כלפי אלה שלא אוכלים מצה שרויה… הם יכולים לאכול את המעדן הזה רק בימים שלפני פסח! (כן, בררתי עם הרב שלי, מותר לאכול מאכלים עם קמח מצה לפני פסח אבל אל תסמכו עלי, תשאלו את הרב שלכם…)

אנחנו לעומת זאת מכינים כמויות ולוקחים איתנו לטיולים, זוללים חם מן התנור, ובקיצור חוגגים עליהם כל הפסח.

קודם כל תחממו את התנור/ טוסטר אובן ל230 מעלות.

כוס מים

1/3 כוס שמן

1 כוס קמח מצה

1/2 כפית מלח

4 ביצים

מרתיחים את המים והשמן. מוסיפים קמח מצה ומלח ומערבבים בכף עץ עד שהבצק נפרד מהדפנות. מסירים מהאש.

טורפים פנימה ביצה (אפשר במיקסר יד) ורק אחרי שהיא עורבבה פנימה היטב מוסיפים את הביצה הבאה. אחרי שהוספנו את כל הביצים, מניחים בכף לתבנית מרופדת בנייר אפיה במרחק של כ5 ס"מ זה מזה. אופים 25 דקות בחום הגבוה, ולאחר מכן עוד 40 דקות בחום 150.

טעים עם כל סוגי המילויים, מתוק, מלוח, מה שבא….

טראפלס טעימים להחריד…

150 גרם שוקולד מריר (השתמשתי בשוקולד פרווה של עלית זה עם הפרה)

1/2-2/3 שמנת מתוקה

25 גרם חמאה. ממיסים בבן מרי (כלי מעל סיר עם מים,)

מערבבים לאחידות כשהכל נמס,

ומכניסים למקרר לכמה שעות טובות או למקפיא.

מוציאים עם כפית, גושים קטנים מעצבים במהירות לעיגול או איזו צורה שיוצא

(זה נמס מהר, לא להתעסק יותר מדי)

לגלגל בקקאו, לשמור בהקפאה עד להגשה. טעים רצח.

קניידלך עסיסים ואויריריים למדי

עשיתי לפי מתכון של מטעמי הבית היהודי

תתפלאו אין חוואיג' במתכון

1 כוס מים רותחים
1 כוס קמח מצה
מעט פלפל שחור מעט מלח
3 ביצים
במקום 1/4 חב' מרגרינה נמסה שמתי שלוק שמן
3 כפות א. מרק בטעם עוף.

לשפוך את המים הרותחים על קמח המצה ולערבב.
להוסיף התבלינים (אני הוספתי לפני המים)
להוסיף 3 ביצים ולערבב
בידיים רטובות ליצור כדורים ולהכניס למרק שרותח על אש בינונית כ20 דקות.

(אני מעדיפה לשים אותם בסיר עם מי מלח רתוחים. ככה לא מצופף לי את המרק)

בברכת פסח שמח וכשר! לא לשכוח להישאר מבסוטים בתהליך….

הפוסט מה טוב בפסח? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

זה קצת מוזר מצד אחד, לחפש דווקא בחגים לשמור על משקל כשהחגים תובעים מאיתנו מאמצים מרובי קלוריות.

מצות זה משמין וגם סופגניות, כאילו דה…. ובכל זאת אם יש מקום שבאמת אפשר לשמור על היחס הטוב לבריאות זה דווקא בפורים. מי לא תשמח לקבל ממך משלוח מנות עם סלט בריא? גרנולה ביתית? קרקרים טעימים? אבל יש כאלה שעבורן מסורת זו מסורת. ובכל זאת אפשר להחליף חמאה בשמן וקבל מאפה הרבה יותר בריא.

לבקשת דקלה , הנה מתכון כייפי וקל מאוד להכנה.

אנחנו מילאנו ב2 מילויים: האחד, שוקולד צ'יפס של אופנהיימר

השני, קרם נוגט עם ברס של אגוזי לוז. (למי שנשמע סינית  להעתיק וללכת לחנות אפיה, זה פשוט מעדן.) אפשר למלא בריבה, תמרים ובכל העולה על רוחכם…

השתמשנו בכוס שתיה חמה מזכוכית כדי לקרוץ עיגולים ויצאו לנו בערך 60+ אזני המן נהדרות.

עוד 2 הערות לפני שניגש לעניין:

1 כדאי לקרר את האזניים המוכנות לאפיה במקרר כחצי שעה לפני הכנסתן לתנור.

2. משך האפיה כרבע שעה , ממש לא לחכות שיהיו מוזהבות אלה רק התחלה של הזהבה, ולהוציא. ככה נשארת הפריכות.

אז הנה המתכון:

4 כוסות קמח,

כוס וחצי סוכר

שקית אבקת אפיה

2 ביצים גדולות

4 כפות מים או מיץ תפוזים

3/4 כוס שמן

מערבבים הכל לבצק.

מרדדים כל פעם חלק קטן, קורצים עיגולים וממלאים.

אלה אזניים בגודל בינוני, כך שמספיק 4-5 שוקולד צ'יפים

או רבע כפית ממרח נוגט וממש מעט ברס מעל זה.

כאמור, לא להתפתות לתת להן להזהיב ממש . כשהן רק מתחילות, להוציא ולקרר על רשת.

ואל תשאלו אותי על מלית פרג…

לא אוהבת!

תכלס' חשבתי שגם בצק הסמבוסק המופלא הזה יכול מאוד להתאים למי שרוצה עוגיה רכה במרקם של בצק שמרים.

כבר הכנתי איתו גלילות תמרים ויצא 10!

הפוסט להיות בריאה גם בפורים? אפשר! הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

קרקרי מחמצת

את המסע שלי עם המחמצת התחלתי יחד עם הסגר השני. אפשר לקרא על הדרך שעשיתי כאן עם מתכונים ותובנות כמובן

בהתחלה ניסיתי כמה מתכונים, וממש לא נחלתי הצלחות. לאט לאט למדתי וכיום אני אופה פעם בשבוע כמה כיכרות טעימים וכייפים. 

למדתי שאין צורך להכין כמות גדולה של מחמצת, אבל עדיין היו נשארות לי שאריות, והיה נחמץ לי הלב לזרוק אותן. אספתי לצנצנת את השאריות וחיפשתי מתכונים מה לעשות איתם. נתקלתי במתכון פנקייק שיצאו ממש שמנמנים אבל שונים מדי ממה שהכרתי. ואז מצאתי מתכון לקרקרים ועפתי עליו!!

אז הנה המתכון הממש ממש פשוט לקרקרים מעלפים:

שאריות מחמצת, מערבבים במים ומוסיפים קמח (אני משתמשת בשיפון או כוסמין אבל תשימו מה שבא לכם) ליצירת בלילה די דלילה כמו של יוגורט. טועמים. אם זה חמצמץ ונעים לכם יופי! תמשיכו לשלב הבא. אם זה ללא טעם, תנו לזה לעמוד כמה שעות שיפתח טעם חמצמץ נחמד.

מוסיפים: כף או שניים שמן זית, תיבול: אני מוסיפה קצח וקימל, זעתר אורגנו, עשבי תיבול…ורבע כפית מלח.

לאחר מכן: מרפדים 2 תבניות בנייר אפיה, (ממליצה טיפה להרטיב את התבנית ווכה הנייר לא זז)

ומורחים שכבה דקה של הבלילה על כל תבנית.

מעל כל שכבה מפזרים גרעינים כיד הדימיון הטובה: שומשום, דלעת חמניה פשתן, וקצח מלח גס.

מכניסים לתנור שחומם ל160 מעלות עד שזה מתייבש לחלוטין. (הצבע משחים קצת) מפרקים לקרקרים (פריסטייל) ומאחסנים בקופסא אטומה. 

וזה פשוט טעים כל כך. הבעיה היחידה? מתחסל במהירות… 

הפוסט לא חבל לזרוק? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

ככה התחיל מסע המחמצת הגדול. היה סגר והתחלתי להכין מחמצת. עד כמה קלישאתית אני יכולה להיות? מסתבר שבערך חצי מהעולם ואישתו (ואישתם? ונשותיהן?) משתגעים על המחמצת בזכות ביקורה של המלכה קורונה. מי היה המאסטרמיינד ששידך בין השניים? לא ידוע לי אבל אין ספק שהוא גאון.

רובנו מצאנו את עצמנו בבית מזפזפים בין סדרות, מנסים איכשהו לתמרן בית ילדים, אוכל, זוגיות ועבודה. ופתאום הופיעה בחיינו המחמצת.

כמו בשרביט של קסם היא הניעה בתוכי רצון להיות מאסטרית של העניין, ללמוד ולטעות ולנהל יומן מחמצת שבו אני רושמת את התובנות שלי לגביה ולגבי התהליך.

הנה קטע מהיומן: 

נסיון 3 לחם חמוץ! אוף. עשיתי אוטוליזה שמתי 90 אחוז מים, ונתתי התפחה ללילה בתנור מכובה, כנראה שזה החמיץ את הבצק, הלחם חמוץ בטירוף הוספתי ממתיק, אולי זה זרז את ההחמצה, חיכיתי איזה שעה לפני שאפיתי וזה לא תפח בחזרה פשוט זה היה אובר תפיחה, נקסט טיים תפיחה איטית במקרר.

לחם מוצלח תלוי בקמח מוצלח. לא להסס לטעום את הקמח. 

אם אף פעם לא התעסקתם עם מחמצת זה נשמע לכם סינית. וזה בסדר.

אם תדלקו כמוני על העניין תמצאו את עצמכם לומדים את המונחים והתהליכים וצופים בהדרכות ביוטיוב בשעות מוזרות.

ברגע שתתחילו ראו הוזהרתם! זה מדרון חלקלק לתוך עולם קסום בו מים קמח ומלח יוצרים לחם מופלא בריא וחגיגי. ומי שאוכל ממנו רוצה להמשיך. (אבל הוא ממש משביע אז אי אפשר לאכול ממנו המון בפעם אחת.)

עצם החיבור לתהליך עתיק, חיבר אותי לתחושת זמן אחרת לגמרי. לא הכל חייב להיות תיכף ומיד, להיפך. כל שלב במחמצת מבקש המתנה, ויחס אישי מפנק ואוהב… אפשר לומר שלמדתי לא רק סבלנות אלא להקשיב ולכבד תהליכים. אם הבועות במחמצת לא תססו חיכיתי בסבלנות עוד כמה שעות או יממה עד שמשהו התפתח. כשהלחם יצא פחות מוצלח, למדתי מהטעויות שלי ושכללתי לפעם הבאה. בא לך לצלול לחוויה הזו?

אז בואו נתחיל מההתחלה:

קמח-מים. כן בהתחלה מתחילים רק עם קמח ומים ובונים מחמצת. זה לוקח זמן וסבלנות אז מי שיכול להשיג גור מחמצת בהחלט כדאי. לא צריך הרבה מחמצת כדי להתחיל. אפשר לבקש גור בקבוצה הזו בפייסבוק. אפשר גם לבקש ממני.

מי שמתחיל להכין מחמצת מההתחלה אז פליז תלמדו מהניסיון שלי:

העיקרון הוא פשוט: לוקחים קמח מים מערבבים ומחכים יממה. ואח"כ שוב מוסיפים קמח ומים במשך כמה ימים עם זמני המתנה. יש מלא הדרכות על זה.

אל, פשוט אל תכינו הרבה. הניסיון הראשון שלי היה בשבוע חם במיוחד בקיץ ותוך 3 ימים העסק ביעבע והפך להיות עם ריח של גרביים סופר-מסריחות או ביצים מקולקלות בקיצור נזרק בערך קילו של קמח לפח.

כאן יש הדרכה נורא פשוטה של ברי יוגב.

איזה קמח להשתמש? חד משמעית ממליצה על קמח שיפון מלא, יש של רמי לוי ב5.90 שח, 

למה שיפון? כי הוא עובד הכי טוב. (וגם בריא)

גם אם מצאתם מדריך אחר כמו זה.

אל תחששו לזרוק ולהשאיר מעט לתהליך זה עושה ממש טוב לשמרים הטבעיים.

אפשר בהמשך לשמור שאריות מחמצת ולהכין מהן קרקרים מופלאים ועל כך בפוסט הזה.

אגב, לטווח הארוך, אחרי כמה חודשי פעילות, מדי פעם מומלץ לרוקן לגמרי את הצנצנת של המחמצת, לא לשטוף, להוסיף קמח ומים , להכניס למקרר תוך שבוע: הופ קסם! מחמצת חדשה נבנית.

טוב אז איפה היינו?

בהנחה שבניתם מחמצת או השגתם אחת, אתם רוצים עכשיו להכין לחם.

יש 2 גישות מאוד שונות לעניין: הגישה הזורמת, והגישה המדויקת.

בכל מקרה הלחם יוצא טעים אם לא פישלתם באיזה שלב כמו שאני עשיתי כשיצא לי הלחם החמוץ-מוות.

יום לפני האפייה אני ממליצה להוציא את המחמצת מהמקרר, להוריד לה את השכבה העליונה אם היא נראית רע, 

ולהאכיל אותה. ולחכות שהיא תכפיל את נפחה ואפילו קצת יותר. 

בקיץ חצי יום יספיק, בחורף יממה. 

אפשר להוציא מהמקרר וישר להשתמש, אבל הפינוק הזה של האכלה יום/ חצי יום לפני עושה את הלחם יותר אוורירי בעיני.

בגישה הזורמת: לא מודדים כמויות. אתם תאכילו את המחמצת בקמח ובמים, עד שיהיה לכם בערך חצי כוס מחמצת,  (בערך רבע כוס מים ורבע כוס קמח יעשו את העבודה) שתעלה עם הזמן ותתן לכם ככוס מחמצת שטובה לבערך קילו קמח.

תערבבו יחד את המחמצת, המים, הקמח, מלח, (נגיד כף) קצת שיבולת שועל אם בא לכם, עד שהכף שלכם עומדת בפנים כמה שניות, ותניחו לזה עד לאפיה למחרת. יש אחלה סרטונים בגישה הזו: כאן, וכאן.

וזו ההזדמנות להודות ליאנה המופלא שבזכותה נכנסתי לכל העניינים של המחמצת.

אני חייבת להגיד שהשיטה הזורמת היא אחלה והלחם יוצא ממש טעים. אם כי בדרך כלל המרקם קצת יותר דחוס, מה שלא ממש משנה הרבה כי זה טעים!

יחד עם זאת יש להרבה אנשים ולי ביניהם, רצון ללמוד עוד ולמדוד כמויות ולנסות לפנק את הלחם ולהחדיר לתוכו יותר אוויר, אז בשביל זה יש את השיטה ה"מדויקת".

כתבתי מדוייקת במרכאות כי כל קמח הוא שונה ומזג האוויר משתנה והתנורים שונים אז אין מצב שהמתכון הכי מדויק בעולם ייתן לכם תוצרות מושלמות.

אל תשכחו שאתם נכנסים לממלכה חדשה ומחכה לכם התנסות מלאה בטעויות ופשלות, אבל גם הצלחות. 

ממליצה לנהל יומן מעקב, כבר אמרתי?

רגע הולכת להאכיל את המחמצת שלי.. נזכרתי שאני רוצה לאפות איתה חלות.  מתכון לחלות עם מחמצת, כאן.

טוב אז מה חשוב בשיטה המדויקת?

לבחור שיטה אחת ולעקוב אחריה. מהתחלה ועד הסוף. אתם תראו הרבה סוגים שונים הדרכות.

יש כאלה  שיגידו לך לערבב רק קמח ומים בשלב ראשון, אחרי חצי שעה להוסיף את המחמצת ואחרי עוד חצי שעה את המלח. ויש כאלה שיגידו לעשות הכל ביחד..

ולכן אני אומרת ששווה לנסות לקחת מתכון אחד וללכת איתו. 

ואם במקרה את רוצה את המתכון שאני הולכת איתו כרגע.. אז הנה הוא! (כ4 כיכרות של אינגליש ארוך)

שלב ראשון: מאכילה מחמצת (בחורף: לפחות 24 שעות לפני הכנת הבצק) 20 גרם מחמצת אם (מהמקרר) 160 גרם מים, 150 גרם קמח. מערבבת ומניחה  בחורף במקום חמים. (נגיד ארון, או ליד מזגן)

אני משתמשת בקמח כוסמין  80% של רובינפלד או 70% של עץ השדה, אלה הכי טעימים לי. או הנחתום כוסמין 80% של אושר עד (שבעצם זה עץ השדה).

למחמצת אני מוסיפה: 1100 גרם מים קרים (אפשר גם פחות למתחילים…)

1400 גרם קמח כוסמין

100-200 גרם שיבולת שועל גסה

30 גרם מלח.

מערבבת ביחד עם מרית עד שכל הקמח מוטמע, ועוזבת מכוסה לכ40 דקות. לשלב הזה קוראים אוטוליזה. 

לאחר מכן אני בידיים רטובות, אוחזת בצד אחד של הבצק, מרימה ומקפלת.. (תראו סרטונים ביוטיוב על קיפולים העיקר להיות עדינים ואוהבים) בין 8 ל12 פעם ומכניסה למקרר. (אלא אם יש לי מלא זמן באותו היום ואני רוצה ממש באותו יום לאפות.) אז אני אתן לעמוד על השיש וכל שעה בערך אעשה עוד קיפולים (מספיק עוד פעמיים)

אם אני מוציאה מהמקרר אני אתן עוד קיפול ואתן לו לעמוד קצת, ואז אני אפתח כל גוש בצק על שיש רטוב ואוסיף לו תוספות: למשל: קימל, גרעיני דלעת, גרעיני חמניה, או עגבניות לחות ובצל מטוגן יבש, מקפלת את הבצק ומגלגלת אותו (תראו סרטון על זה)

ואז עיצוב סופי, לבנית עם נייר אפיה משומן בשמן קוקוס ולמקרר לתפיחה נוספת. 

(כשעתיים עד יום או אפילו יומיים) 

לפני האפיה מחממים תנור לחום הכי גבוה, לפחות חצי שעה. אני שמה אבן פיצה מתחת לתבנית שלי, ושמה תבנית עם מים רותחים מתחת. אוז זורקת לתחתית התנור כמה קוביות קרח. שמה תבנית הפוכה באחת המסילות מעל התבנית שבה אני אופה.

כשהתנור חם חם, חורצת את הכיכר עם סכין חדה מאוד (רצוי סכין גילוח של פעם) 

ומכניסה ל20 דקות אפיה לאחר מכן מוציאה את התבנית ההפוכה והמים ונותנת עוד 15 דק' בערך של אפיה בחום של 200 מעלות.  מוציאים להתקרר על רשת ומתאפקים שלא לפרוס לפני שהכיכר מתקררת לחלוטין.

מניסיוני המקרר הוא חברו הטוב של לחם המחמצת, יוצא שלפעמים יש לי זמן להכין בצק, קיפולים ראשונים והוא הולך למקרר, למחרת חשבתי שיש לי זמן, הוצאתי נתתי עוד קיפולים וגיליתי שאין לי זמן להתייחס לבצק, חזר למקרר. למחרת עיצבתי כיכרות אבל לא היה לי כוח לאפות: שוב מקרר… ורק למחרת בצהריים, היה זמן סוף סוף וכוח: חיממתי תנור, חרצתי ואפיתי.  אפילו המחמצת עצמה, יכולה לחכות לנו במקרר אם האכלנו אותה ופתאום אין לי זמן לאפות.

למה מחמצת? כי זה פשוט יותר בריא! בלי כל החומרים התעשייתיים ומשפרי אפיה למיניהם.

כי זה יותר קל לעיכול. בעלי היה רגיל להרגיש עייף אחרי האוכל, ומאז שעברנו ללחם מחמצת אמיתי, זה עוזר לו לשבוע יותר ולשמור על עירנות. וזה משביע כל כך הרבה יותר מכל לחם אחר שאני מכירה.

עכשיו מילה על לחם מחמצת תעשייתי, על פי חוק, ברגע שמישהו מכניס מחמצת לבצק כלשהו הוא נקרא "לחם מחמצת" אבל לא מספרים לנו מה עוד שמו שם…ואילו בלחם שאתם מכינים בבית אתם יודעים בדיוק מה וכמה הכנסתם. בשבוע שעבר קניתי לארוחת בוקר עם חברה לחם מחמצת קנוי, ואיך היא אמרה: זה יותר אוויר מלחם! לא משביע בעליל…

ואין מה להגיד על הריח שמתפשט לך בבית בזמן שאת אופה!

הפוסט מה למדתי בסגר השני? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

ויש קסמים פשוטים שאני מגלה בכל יום, כשאני מבשלת. פתאום אינטואיטיבית יודעת מה לשים כדי לתקן תבשיל מסוים או מנסה קסם חדש. ככה הגעתי אל קסם המחמצת ובכל פעם אני מלאה התפעלות איך קמח, מים, וקצת מלח הופכים לשמרים שיוצרים כיכרות מדהימים. (אפשר לקרא עוד על המחמצת כאן)

חלות עם מחמצת טעימות ממש! גם גילינו שהוספת מחמצת לחלות משפרת את מצב הבטן שלנו. הבצק הזה כל כך שימושי ונוח. אני מכינה ממנו גם פיצה, גם עוגות וגם חלות… אז ישר למתכון: קודם כל זה טעים ממש. דבר שני גילינו שהוספת מחמצת לחלות משפרת את מצב הבטן שלנו. הבצק הזה כל כך שימושי ונוח. אני מכינה ממנו גם פיצה, גם עוגות וגם חלות… אז ישר למתכון:

חלות עם מחמצת:

ממליצה להכין קג' במיקסר ואז עוד קילו אם רוצים 2 קג' להפרשת חלה.

לקילו קמח (אני אוהבת 80% כוסמין מלא של רובינפלד או עץ השדה או הנחתום)

500 מ"ל מים (אם הבצק הולך למקרר אז מים קרים ואם לא אפשר חמימים) לא לשפוך הכל מיד, אלא את הרוב. כל קמח "לוקח" אחרת את המים.

כף מחוקה שמרים יבשים, 2 כפות מחמצת שהאכלנו קודם

5 כפות דבש

שליש כוס שמן.

נותנים ערבוב קטן בכף אפשר לחכות כמה דקות.

מוסיפים קג' קמח וכף מלח.

מערבבים במיקסר.  אם הבצק יבש מוסיפים לו מעט מהמים או מעט שמן נוסף.

אמור לצאת בצק לא דביק. וגמיש למדי. שמים בקערה משומנת,

ומתפיחים להכפלת הנפח (אפשר כשתפח לתת בוקס ותפיחה נוספת) ואפשר להכניס ללילה במקרר להתפחה.

יוצרים את החלות. בנתיים מחממים את התנור למקסימום ואז מכבים אותו.

מתפיחים את החלות בתנור המחומם ל10 דקות.

אופים כ20 דקות על טורבו. (אפשר לזרוק כמה קוביות קרח לתחתית)

משהו מגניב שאפשר לעשות: לערבב שמן זית, שום גבישי ופסטו ומלח ולמרוח על החלות שיוצאות מהתנור.

את הבצק הזה אפשר בקלות להפוך לבסיס פיצה או פוקצ'ה.

וגם : עוגות שמרים:

למשל: לפתוח למלבן, למרוח בשמן קוקוס ולשים אבקת שוקו.

או לשים שמן קוקוס ולהוסיף תערובת סוכר וקינמון

או לשים חתיכות חלבה…

שני מלבנים ממולאים שיוצרים מהם גליל ואז מעין צמה. אופים בתנור כ25 דקות עד להזהבה, כשיוצא מהתנור מברישים באבקת סוכר שערבבנו עם קצת מים.

בתאבון!

הפוסט לפעמים אני מגלה קסם הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

איזה כייף זה לאכול משהו מתוק. פרי מתוק כמו תפוח או תמר, או שוקולד, או גלידה. תחושה מתוקה כזו לוחשת לנו שהכל בסדר. או לפחות שיהיה בסדר. ויש מתיקות אחרת שאני מגלה אותה: צחוק משוחרר של ילד, מילה טובה, מחמאה, מבט שבאמת רואה אותך.

לפעמים ממש קל להחליף מתיקות שאנו רוצים אותה בקשרים שלנו, במתיקות של האוכל. קל מאוד להתמכר למתוק של האוכל לשכוח להשקיע במילים שלנו. אבל משהו מופלא קורה כשאנחנו אומרים מילים טובות לאחרים: זה גם עושה להם מתוק בלב וגם לנו. ולפעמים המתוק הוא הדרך להביע את האהבה. לכבוד יום הנישואים שלנו הילדים הניחו על המיטות שלנו לבבות שוקולד וקישטו את החדר בבלונים. מחווה קטנה שעשתה לנו הרבה טוב ומתוק בלב. את העוגה הבאה למדתי להכין מזמן: עוגת שוקולד חמה קלה להפליא, אפשרי לגמרי להכין אותה ללא גלוטן. בקערת המיקסר מערבבים:

1/2 מיכל קצפת פרווה (השף הלבן, ריצ' או יוטבתה)

חצי כוס סוכר

4 ביצים

כוס שמן.

לאחר עירבוב של כ2 דקות, מפסיקים ומוסיפים:

כוס קמח (קונדיטור לגרסה ללא גלוטן/ קמח תפ"א לאשכנזים בפסח) וכוס שוקולית

כפית אבקת אפיה.

מערבבים שוב, ובעזרת לקקן מוודאים שהכל עורבב טוב ומעבירים לתבנית

אופים בחום 180 מעלות 30-40 דקות.

ציפוי: מחממים במיקרו לדקה וחצי, את החצי הנותר של הקצפת עם טבלת שוקולד מריר , מחולקת לקוביות
מורחים את הקרם על העוגה.

העוגה טעימה גם קרה וגם מגיבה ממש טוב לחימום על הפלטה בערב שבת…

הפוסט מתוק בלב הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.