על יסורים ואהבה

אם מישהו היה בא ולוחש לך באוזן, הי ילדה, את יודעת שתיכף הכל יהיה בסדר?

איך היית מרגישה?

1251774547

ומה אם מישהו היה אומר לך בסוד בשקט בשקט, שימי לב, בתי היקרה.. גם מה שנראה לך כרגע בעסה אמיתית, זו בעצם מתנה מיוחדת עבורך שאת הולכת כל כך לגדול ממנה.. לקבל ממנה…

אני רוצה לספר לך שהייתה לי תקופה בחיי שהייתה בהחלט שחורה עבורי.

חשבתי שהאדמה נשמטה מתחת לרגלי.

מצאתי את עצמי בוכה שעות על הרצפה. מרגישה אומללה ומסכנה.

חשבתי שאיבדתי את האהבה.

והיום ממרחק השנים אני מביטה בעצמי הבוכיה שם, ומתקרבת ולוחשת: יקירתי, אהובתי, את היסורים הללו נתן לך ה’ מרוב אהבתו!

כמה טוב שצמח מזה!

כמה טוב שזה קרה ודווקא כך!

כן. ברגע שכואב לי, לפעמים קשה לי לראות או להרגיש את יד ה’ האוהבת שנמצאת מאחורי המכה.

יחד עם זאת, אם אני חיה את חיי ומאמינה בהנחת היסוד המופלאה שר’ נחמן טבע, שכל מאורעות חיי הם לטובתי, אזי בכל אירוע בחיי אני יודעת שטמון טוב, גם אינני יכולה לזהות אותו ברגע זה.

עצם האמונה הזו יכולה כל כך לחזק, לרומם ולרפא אותי!

להרגיש מוגנת בעולם הזה, לדעת שבכל המתרחש יש אהבה של ה’. לפעמים גלויה ולפעמים נסתרת, אבל הכל הכל אהבה.

 

מאחלת לך יום נפלא מלא אהבה!

אהבתם? אשמח לשיתופים!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email