וכמובן שאני רוצה לחזור על כך השנה בעזרת ה' ובישועתו.

נתחיל מההתחלה. בפוסט הזה סיפרתי לכם על הטיסה המתקרבת. סיפרתי קצת על הסימנים שקיבלתי מה'

אפשר להגיד את הקריאה שקיבלתי פשוט לנסוע. וכאן סיפרתי על חוויה מיוחדת שהייתה לי בגן סופיה.

עכשיו אספר לכן חוויה מהערב הראשון. כשהגעתי לציון של רבי נחמן, פשוט התחלתי לבכות. בהתחלה, לא ידעתי אפילו על מה אני בוכה ולמה.

פשוט בכיתי. אני לא יודעת כמה זמן. לאט לאט צצו אצלי בראש אחי ואחיותי וכל אחד קיבל בכי משלו…

היה לי ברור שזה בכי טוב, למרות שהוא היה כואב. לא ניסיתי להפסיק לבכות, וכשהרמתי את הראש ראיתי מול עיני ספר "אוצר הדמעות" והמשכתי לבכות (כמובן זה היה ספר אוצר התפילות אבל הראש שלי קיבל מה שהוא היה צריך…)

בשלב מסוים מישהי שהייתה לידי, טפחה לי על הגב ואמרה שכשבוכים זה דין בשמים ולכן צריך … לא הבנתי מה היא אומרת לי. אחרי שבכיתי עוד כברת דרך, נרגעתי קצת ושאלתי אותה על מה שהיא אמרה, והיא אמרה שכדאי לי לקבל על עצמי משהו טוב. חשבתי מעט על זה וקיבלתי על עצמי להאיר פנים יותר בבית. דא עקא הגברת לא בדיוק התכוונה לזה, ומתברר שהפריע לה שהייתי בלי גרביים. כך שאלה אותי:

"אצליכם לא שומרים תורה ומצוות?" (את לא רואה שיש לי כיסוי ראש?)

"קשה לקבל משהו בצניעות?"

בואו נגיד שהניסיון הכי מאתגר שהיה לי במסע הזה לאומן, הייתה ההתמודדות הזו עם אנשים ששופטים אותי לגמרי לפי החיצוניות שלי. אפשר להגיד שאני מזמינה את זה, אני אוהבת בגדים צבעוניים ושמחים ואני בהחלט בולטת בשטח. וגם, אני נטולת גרביים, כך שעבור הנשמות הטהורות מן הציבור החרדי, לא נתפס כיצד ניתן להיות עובדת ה' בצורה כזו.

תשאלו למה זה הפריע לי, כי באותו זמן חזרתי במנהרת הזמן לשנות ילדותי בבית יעקב, למקום שכנראה לא עבר מספיק עיבוד והשלמה, אל הביקורת הבלתי פוסקת בעניין השרוולים, אורך החצאית וגרביים, והמטען הרוחני שהם מסמלים: "יצר הרע מציץ לך מהשרוול" עוד תגיעי לגיהנום בדרך הזו… " כמובן לא משהו חיובי ומאיר, אז ידעו רק להפחיד.

זה מקום מאוד רגיש ופגיע אצלי שזעק: "פשוט תקבלו אותי איך שאני. אני הרי אוהבת את התורה ואוהבת את ה' ורק לא פוסעת באותו שביל שלכם, אבל לתורה הרי 70 דרכים… ממתי נפסלו כל שאר ה69?"

כשהיינו בציונו של הבעל שם טוב, היה לי מאוד קשה.

הגענו לפנות בוקר ערפילי לאחר נסיעה הזויה וארוכה ללא שינה, מוקמנו בבקתות של שלגיה ושבעת הגמדים ועל פני העמק נשמעו יריות. אוטומטית היה לי פלשבקים לשואה. נכון, אין לי שום קשר משפחתי כזה או אחר, אבל כבר מילדות בלעתי ספרי שואה וסרטי שואה בכמויות, קראתי בערך בכיתה ה' את כל הספר הענק על משפט אייכמן, אמא ניסתה להחביא לי אותו ללא הועיל. בחלומותי הייתי עסוקה בלברוח מהנאצים.

אז כשהגענו למז'יבוז', לא יכולתי לישון, הלכתי לציון של הבעל שם טוב, שנמצא בתוך בית קברות מט לנפול, עם מצבות

הפוסט לבכות באומן. הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

השנה זכיתי סוף סוף להגיע לאומן.

מזה כמה שנים ידעתי שמתי שהוא אני אגיע לאומן.

ברוך ה' לפני כמה חודשים קיבלתי הזמנה, ופשוט החלטתי להיענות ולבוא.

אני יודעת שזה נשמע מוזר, ובפועל זה אפילו עוד יותר מוזר לחוות את זה, תארו לעצמכם: אני פותחת עיתון, כתוב אומן. נוסעת מאחורי רכב אחר: אומן. מרימת תווית של בגד מהרצפה: אומן.

ביום שהחלטתי סופית לנסוע קיבלתי אישור, ירדתי מההסעה למסעדה בדרום תל אביב, בט"ו באב, כשניידת ברסלבית מנגנת נ נח נחמן מאומן בטראנס מלהיב שניה אחרי שנפלה ההחלטה עם בעלי.

הייתם צריכים לראות את החיוך השפוך על פני.

הזמן כרגע קצר מלתאר חוויות של מסע כזה לפרטיו, אבל אשתף אתכם באחת החוויות שעברתי.

בגן סופיה היינו בסדנת התבוננות והתבודדות, המשימה הייתה להתבונן בטבע ולהקשיב למסרים שאנו מקבלים דרכו. את השלב הזה צלחתי. השלב הבא היה לדבר עם ה',  משהו שאני עושה לעיתים די קרובות. פתאום לא היו לי מילים. בראשי התנגנו שירים, שלא הבנתי מה הקשר בינהם למה שעובר עלי. בתחילה ניסיתי בכח איכשהו לחזור ולדבר, ואז נחת לי אסימון: למה שאני לא אקשיב פשוט לשירים? מה ששמעתי היה: "עכשיו את נמצאת איתי, אוהואו כמו אז" , "את, לקחת את נשמתי, את תמיד, תמיד תהיי איתי" שרתי שוב ושוב את המסר הנפלא. כ"כ אני רוצה להיות קרובה ובקשר טוב עם הבורא, היוצר הכל יכול שלי, והוא בשירים נותן לי מסר מתוק: את איתי, נשמה, תמיד, גם כשאת לא יודעת את זה… יש לך חלק אלו-ה ממעל בילט אין, יש לך קשר ישיר!

כמה אני מחפשת את קרבת ה' ורוצה להתחבר אליו, כשלמעשה, הוא תמיד כאן וזמין על הקו, אני צריכה רק לדעת את זה, וכל החיים נראים אחרת.

תקופת החגים היא שמראה יותר מכל את היחס המיוחד של ה' ועם ישראל. גם כשהשם שופט אותנו, יושב על כס מלכות, הוא אותו אלוקים עם יחס אבהי שבא לבקר אותנו בחג הסוכות ושמח איתנו עוד יום לאחר חג הסוכות, כי "קשה עליו הפרידה…"

אני מאחלת לכולנו לכבוד השנה החדשה, להרגיש את האהבה הזו בחיינו, לאהוב אחד את השני מכח זה שהבורא האוהב יצר את כולנו, עם כל ההבדלים והגיוונים שביננו.

ולמתכונים!

במקרה, או שלא, המתכון החגיגי שאביא, מתאים גם לפסח וגם לחולי צליאק, והוא ללא גלוטן.

טבעות דלורית במילוי קינואה

("תטעמו ואחר כך תגידו לי איך היה…" ככה תשכנעו את כולם לשים את הביס הראשון. יותר מזה לא תצטרכו, הכל מתחסל במהירות!)

מקלפים את הקינואה ופורסים אותה לטבעות ברוחב כ1 ס"מ.  את החלק שאי אפשר להשתמש זו זורקים, ובשאר הטבעות מוציאים בעזרת כפית פריזאית את האמצע ומשאירים שוליים בקוטר 1 ס"מ.(קוצצים את החלק הזה של הדלורית, נשתמש בו אח"כ עם הקינואה) משמנים נייר אפיה ומורחים מעט שמן זית על הטבעות משני הצדדים. מכניסים לאפיה קצרה כ10 דקות, ומוציאים. בזמן שהטבעות בתנור מכינים את מילוי הקינואה.

את כוס הקינואה מומלץ להשרות כמה שעות לפני הבישול ולשטוף ולסנן. מטגנים בצל גדול קצוץ, ומוסיפים גזר מקולף וקצוץ, ואת הדלורית הקצוצה.כשהירקות מתחילים להזהיב ולהתרכך, מוסיפים את הקינואה, כוס וחצי מים רותחים, מעט חוואיג' ופפריקה מתוקה, כפית אבקת מרק בטעם עוף (לא חובה). מבשלים הכל יחד עד שהקינואה מוכנה, עורמים תלולית כל קינואה על כל דלורית ומזלפים מעליה מעט ריצ' להקרמה או שמנת לבישול. אופים בתנור עוד 15-20 דקות וזהו, הפלא מוכן. חגיגי, יפה, טעים ובריא!

עוגה טעימה להחריד:

עוגת קוקוס וקרם קוקוס שוקולד

המצרכים לבצק
5 ביצים
2 וחצי כוסות קוקוס טחון
חצי כוס שמן
חצי כוס מיץ תפוזים
1 שקית אבקת אפיה
חצי כוס סוכר

המצרכים לקרם
200 גרם שוקולד
1 שמנת מתוקה (אני משתמשת בריץ')
שלושת רבעי כוס קרם קוקוס (אפשר לקנות בסופר בקופסת פח)
4 כפות קוקוס טחון
2 כפות סוכר

אופן הכנת הבצק

להקציף בקערה את החלבונים
בקערה שנייה להקציף את שאר החומרים.
לחבר את שניהם ביחד.
לשמן מגש ולאפות כ-25 דקות בחום בינוני.
אופן הכנת הקרם
לשים בסיר את השמנת המתוקה עם השוקולד ,לבחוש היטב על הגז בחום נמוך.
להוריד מהגז ולקרר.
אחרי שהתקרר להוסיף את הקוקוס,קרם קוקוס וסוכר ולהקציף ולמרוח על העוגה.
אפשר להכין את השמנת מתוקה עם השוקולד יום לפני או בבוקר.
אפשר להוסיף מעל העוגה עוד שמנת מתוקה מוקצפת ,לשים בכף כמו גבעות ועם מזלג להכניס לקרם השוקולד

(מתכון שחברתי אסתר לקחה מהאינטרנט. בעוגה שלה הוסיפה טיפת תמצית מנטה לשוקולד, היה פיצוץ!)

שנה דבש לכולנו!

הפוסט מבסוטה באומן הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

מאז שנהייתי ברסלבית ביום שישי אחד בבוקר, (וזה סיפור בפני עצמו)

כל מי שמכיר אותי לא מרים גבה אלא שניים, "מה עוד לא היית באומן?"

ובאמת עדיין לא הייתי.

השנה בהצגת הנשים  בפורים, שרתי על כך ש"לו הייתי רוטשילד" הייתי טסה

לדיסנילנד ולאומן כמובן…

אז הנה הגשמת החלום בפתח. בשנה שעברה הכנתי קולאז' בתחילת השנה, שהכיל את החזון שלי להרבה דברים שרציתי שייקרו לי השנה, וכשאני חושבת על כך, מרביתם התרחשו!

תודה, תודה לך ה'!

הג'וק לנסוע לאומן החל לפני כמה חודשים כשקיבלתי מסרים מכל מקום על אומן.

נסעתי מאחורי רכב, היה שם סטיקר על אומן. פתחתי עיתון- אומן, הרמתי תווית מהרצפה -אומן.

אז הבנתי את המסר ורק חיפשתי תיזמון.

עכשיו לפני תחילת שנה חדשה, ולפני תפקיד חדש (גננת אם בגן חובה)

נראה לי הכי הכי טוב שיש.

מי שרוצה תפילות אפשר לכתוב למייל שלי : yaelboaz@gmail.com

אשתדל למכל הלב להתפלל על ציונם של רבי נחמן וכל שאר הצדיקים.

עם המון אהבה ושמחה, יעל

נ.ב. עד שסוף סוף נכנסתי לאתר אני מקווה לעדכן כמה פוסטים שתהנו…

הפוסט חברה' אני טסה ל : אומן! הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.