הראשונה: הוצאתי לאור את הווידאו שלי על סדנת 'מבסוטה מהחיים'

וידאו שבו אני מספרת איך הגעתי להיות מנטורית לשמחת חיים…

והשניה: כיכבתי במגזין 'פנימה' במדור הסטיילינג.

אחלה הפקת אופנה של לוק למבסוטה העסקית…

אני רוצה לשתף אתכן בחוויות מאחורי הקלעים של שתי ההפקות האלה.

נתחיל בווידאו שעשיתי. הגעתי לשיחת יעוץ בריינר תקשורת שבה באופן מאוד מקצועי מכרו לי את האפשרות לעשות וידאו על העסק.

והחלטתי לקפוץ למים. מישהו אמר פעם שאם אתה רוצה להשיג תוצאות שונות, עלייך לנקוט בפעולות שונות, ווידאו כזה היה דבר שעדיין לא עשיתי.

כבר בשלב הכתיבה של הקופירייטר הרגשתי שאני עושה פה משהו שונה מאוד. מספרת קצת על העבר שלי, איך הגעתי לאן שאני היום, בחיים לא הייתי מעלה בדעתי לעשות דבר כזה. חשבתי לעצמי, את מי זה מעניין, אבל עידן וולר הקופירייטר שכנע אותי שסיפורים מוכרים, אז זרמתי.

כשהצטלמתי לווידאו, הטקסט רץ לפני בטלפרומפטר, ושוב ושוב תיקנו טעויות שעשיתי תוך כדי דיבור… אבל ההערה הכי חשובה של הבמאית הייתה כשהתעייפתי קצת: תחזרי לאנרגיה שלך…

גיליתי, שיש לי היכולת, אפילו באופן מאולץ לחזור לתדר האנרגיה הגבוהה שלי, של השמחה  האמיתית, ולשדר החוצה את זה שאני פשוט שמחה להיות אני.

זה פשוט ונכון בכל מצב, רק שלפעמים אני צריכה להזכיר את זה לעצמי.

בצילומים ל'פנימה' באתי בגישה פתוחה. הבנתי, שאני הולכת לעבור חוויה מאוד שונה ממה שאני מכירה. היו בגדים מסוימים שהטלתי עליהם וטו, כי בכלל לא התחברתי.

אבל מה שלא היה נראה לי מזעזע, אמרתי לעצמי, יאללה תתנסי!..

הרשתי לעצמי לראות את עצמי שונה. אבל כשהגיע האיפור, לחלוטין לא הכרתי את עצמי!

הסתכלתי במראה ושאלתי מי זו?

ואז בדרך לצילומים, פגשתי קבצן. נתתי לו צדקה, והוא ביקש חיבוק.

אמרתי לעצמי, אם הוא רואה מבעד לאיפור שאני אחת שאפשר לבקש ממנה חיבוק, אז אני עדיין אני.

ומה שקרה במהלך הצילומים היה מדהים.

ככל שלבשתי בגדים ומטפחות ועשיתי פוזות שאני בכלל לא רגילה, יותר ויותר התחברתי דווקא לנשמה שלי, הטהורה הזו שה' נתן בקרבי.

הייתי בהוויה של שמחה והודיה לה' יתברך שנתן לנשמה המיוחדת שלי להיות בתוך הגוף הזה…

ואני חושבת שמשהו מזה אפילו אפשר לראות בצילומים.

אז מה אני לוקחת מהחוויות האלה:

שיציאה מאיזור הנוחות שלי מפגישה אותי עם רמה גבוהה יותר של מי שאני באמת.

עוזרת לי לגלות את השמחה בעצם זה שאני פה. בעצם ההוויה שלי.

ואם את קוראת את זה עכשיו, הייתי רוצה שתחשבי על משהו קטן שאת יכולה לעשות, איזו קפיצה קטנה מחוץ לאזור הנוחות שלך ותהיי מוכנה לקבל את התובנות שממתינות לך במקום הזה…

תודה ענקית לברוריה ברטלר הסטייליסטית

לאסתר נסתר המאפרת

לחומי בוטיק על הבגדים והתיקים ושרשאות הגולדפילד

לאלישבע מאיר על הצבע הג'ינג'י המהממם…

לצלמת הדס פרוש מפלאש 90

ולמענית רבינוביץ' על תכשיטי הזכוכית המדהימים.

ועכשיו למתכון מפנק במיוחד,

מתאים מאוד ליד מרק חורפי טוב, או כחלק מהכיבוד למסיבת חנוכה משפחתית…

לחמניות שום.

שמים בקערה לפי הסדר הזה:

כוס מים פושרים

כף שמרים 
כף סוכר
3 כפות שמן 

3 כוסות קמח 
חצי כפית מלח

מערבבים הכל עד שיוצא בצק. מתפיחים כחצי שעה (או עד שמכפיל את הנפח) ועושים כדורים. 
מכניסים לתבנית מחכים חמש דק מכניסים לתנור ל180 מעלות ל20 דקות
לרוטב: שמן זית,(פטרוזיליה אם רוצים), מלח ושום מערבבים הכל ושופכים מעל הלחמניות כשהן מוכנות…. יאממי!!

הפוסט פנימה והחוצה: סודות מהפקת האופנה של מבסוטה הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

תמיד מפעים אותי , לראות איך חזון קורם עור וגידים ונהפך למציאות. השבוע זכיתי להיות בכנס בוגרים של מכון מאיר, וצפיתי ברב ביגון מקריא קטעים ביומנו, בו עוד טרם הצבא הוא משתף ברצון שלו, להטביע את החותם שלו על העולם ולהשפיע

הרב ביגון זכה להקים מפעל חיים מרשים ביותר, מלא בוגרים ובוגרות בכל רחבי הארץ עברו דרך המקום הנפלא הזה שממשיך להפיץ אור, מוסיף והולך. אחד הדברים המרשימים שאמר הרב בערב , היה: אצלנו בקיבוץ לימדו אותנו להגשים. זה היה החינוך.

ואני שואלת את עצמי כאימא, כדמות חינוכית, עד כמה אני מלמדת את ילדי להגשים?

עד עתה הייתי מסתפקת ברעיונות ולא מספיק יוזמת את הגשמתם. אבל, ברוך ה' אני מרגישה עכשיו שישנם בידי כלים להגשים ממש, ואת הכלים האלה אשמח להנחיל הלאה.

יש עוד משהו שאני רוצה לאמץ מהרב ביגון: הלבביות.

בעלי למד שנתיים במכון, והרב ביגון ליווה אותנו כשיצאנו אחד עם השני. לאחר שיצאנו 3 חודשים, הגענו לרב וסיפרנו לו שלמרות החיבה הגדולה, יש ביננו פערים רבים.

כמה זמן אתם כבר יוצאים? שאל הרב,

3 חודשים, ענינו.

זה הכל? הצטחק הרב, תצאו עוד!

לאחר עוד כמה חודשים כשבועז פנה אליו, אמר לו בחיוך לבבי: קפוץ למים!

באהבה ובאמונה זו לא רק סיסמת המכון, שפותח את שעריו לרוצים ללמוד יהדות , אלא ממש אורח חיים ששזור בכל נים של הרב ביגון ושאר הרבנים.

ההבנה כי הגיע זמן הגאולה באהבה, וכי רק לב חם ופתוח זו הדרך בימנו היא הבנה מרחיקת לכת שאותה יישם הרב כבר עם צעדיו הראשונים, והיא הולכת ומחממת את כל הלבבות…

אהבה אהבה אהבה.. All you need is love שרו הביטלס, והם צדקו.

כשהסאונד מן עלה לבמה, לסדר משהו, הרב ביגון ניצל את ההזדמנות לומר מילה טובה, ולנשק לו את הפאות, (הראסטות).

בחזון שלי אני רואה עולם מלא אהבה, שבו אנשים פותחים את ליבם זה אל זה, מתוך אמונה בבורא. מכבדים ומעריכים האחד את השני, למרות כל ההבדלים.

ועכשיו בחום השרבי אני שוברת את הראש איזה מתכונים לתת לכם.

הנה אחד מוצלח לאריסה ביתית.

 2 ראשי שום מפורקים לשיניים (הכי קל להפריד את השיניים ולשים בין 2 קערות ולשקשק דקה שתיים.)

3 כפות גדושות פפריקה מתוקה.

2-3 כפון שמן

מלח לפי הטעם.

מכסחים במעבד מזון לעיסה , (אם העיסה לא מתכסחת טוב להוסיף מעט שמן) וזהו.. ניתן להוסיף טיפה מיץ לימון לטעם.

ואז ארוחת צהריים קלילה  : אורז, מעורבב עם טונה מקופסא ואריסה…

אפשר להוסיף מהאריסה לדגים ולכל דבר בעצם.

ברד לימון : טעים טעים

4 כוסות מים

2 כוסות סוכר

קליפת לימון מגורדת

כוס מיץ לימון סחוט

ועוד 4 כוסות מים

אופן ההכנה: מרתיחים 4 כוסות מים עם הסוכר עד שהוא נמס. מוסיפים את קליפת הלימון ומיץ הלימון ומורידים מהאש. מוסיפים עוד 4 כוסות מים. מקפיאים בכלים שטוחים שכבה של כ2 ס"מ" בכל כלי. כאשר כמעט קפוא מערבבים עם מזלג ומקפיאים שוב. חוזרים על התהליך מספר פעמים לקבלת הברד, לאחר מכן ניתן להעביר הכל לכלי אחד.

הפוסט אהבה, זה כל הסיפור… הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.