ובעצם, כל אחד מאיתנו חוגג יום הולדת, בכל יום. אנחנו קמים ליום חדש, עם מלאי של כוחות שקיבלנו ליום הזה…

את הנשמה הפקדנו ערב קודם לצחצוח ומירוק והיא חזרה אלינו, בלי טעות בכתובת, בלי שריטות ובלי פגיעות פח, חזרה צחה וצלולה וחדשה ליום חדש חדש. יום מלא באפשרויות נהדרות, והזדמנויות לשמחה.

אתמול הלכתי בין הכרמים שליד ישובי, באוויר הצח והנקי שלאחר הגשם. איזה כייף. הרגשתי כמו מליונרית. אני יכולה לנשום, איזה כייף. הרגליים שלי נושאות אותי, נהדר. אני נושמת אויר צח וטהור, נקי נקי עם ריח של אדמה רטובה. איזה עושר!

יש בי מבוע אינסופי של יצירה מחשבה והתבוננות. בכל אחד מאיתנו יש, ככה ה' ברא אותנו. ואנחנו פה במסע. מסע שמתחיל כשאנחנו עטופים ומוגנים ברחם, וממשיך פה בעולם חשופים לכל מה שיעבור עלינו, לטוב או לרע. נכון, שאנחנו בתוך גוף, אך מה שנוסע במסע הוא משהו ממש לא חומרי. לאני שלנו אין גבול.

תמיד מאלף להתבונן על תינוקות. המבט מלא הפלא שלהם על העולם. הדרך הישירה בה הם מביעים את חוסר שביעות רצונם, כשמשהו חסר להם. הרצון לחקור ולהתנסות בכל דבר. הדרך שבה הם מקבלים כל כשלון כחלק בלתי נפרד מהלמידה. יכולת המחילה והסליחה שלהם…לפעמים אני חושבת הסיבה שאנו כמבוגרים לא זוכרים הרבה מתקופת הילדות המוקדמת היא שכשהיינו ילדים קטנים, נתנו לכל יום לחלוף, ופתחנו יום חדש ממש. כפשוטו. בלי מטענים…

כמבוגרים, אלה יכולות שאנחנו לומדים מחדש, אם ברצוננו לחיות את החיים בשמחה.

אגב לימוד חדש…

סוף סוף למדתי משהו שרציתי מזמן, להנביט דברים….

קרובת משפחה התעקשה איתי שזה ממש פשוט, אזרתי אומץ, ניסיתי, והצלחתי! והאמת, זה ממש מרגש לראות קיטניה יבשה שלפתע נובט בה ניצוץ חיים, ולדעת שעל ידי כמה פעולות באמת קלות, שידרגתי את המאכל שלי בכל כך הרבה ערכים תזונתיים ובריאות….

והסוד: מים ומסננת.

אז הנה הוראות ההנבטה:

שוטפים את הקטניות, ומשרים במיכל עם מים שמכסים אותם בערך 1 ס"מ מעל הגובה שלהם. השלב הזה לוקח בערך יממה. אחר כך שוטפים ומניחים במסננת עם חורים קטנים. וכל יום שוטפים 3 פעמים ביום ופעם ביום משרים לחמש דקות.

לא צריך לכסות!

קטניות שנובטות מהר: עדשים. (אחרי ההשריה כבר תראו התחלת נביטה)

מש תוך יומיים, ושאר הקטניות עוד איזה יום יומיים.

הנה כמה מתכונים…

המתכון הראשון הוא למג'דרה עם מש. אפשר להכין  גרסה עם עדשים כמובן.

אפשר להגיש מעל אורז, קינואה, או הכי קל: להשרות בורגול גס לשעתיים שלוש ולסנן, זה יוצא מצוין.

מטגנים 2 בצלים להזהבה, מוסיפים את המש (המונבט) מטגנים ומסיפים מים עד סנטימטר מעל העסק. מבשלים על אש בינונית גבוהה עד לריכוך ומתבלים באבקת מרק בטעם עוף (לא חובה) מלח פלפל כמון וכורכום. מבשלים עד שהכל רך, מדי פעם צריך להוסיף מים.

המתכון השני הוא למרק ירקות שילדים אוהבים. (בדוק!)

הסוד: קוצץ לקוביות (זה שעושה את הסלט קוביות קטנות קטנות…)

קוצצים בקוצץ את הבצל, מטגנים אותו בשמן. מוסיפים ירקות שגם עברו קיצוץ באותו קוצץ. לפי דרגת הקושי. הנה הצעה מהקשה אל הקל: גזר, סלרי, קישוא, תפוח אדמה, בטטה דלורית ודלעת.

(תכלס', אני מכינה מאיזה ירקות שיש בבית) מוסיפים מים עד גובה הירקות ונבטי מש, ומבשלים עד שהכל רך. מתבלים (אבקת מרק בטעם עוף ומעט מלח, קצת כורכום ואנחנו מסודרים.) יש משהו בקיצוץ שנותן טעם מיוחד למרק וגם מקצר את זמן הבישול. הילדים שלי משוגעים על המרקים האלה. (לאותו מרק עם עדשים במקום המש אני מוסיפה עלה דפנה, רסק עגבניות וכמון).

אם הכנת את  המרק או את המג'דרה אשמח שתשתפי אותי…

תגובות יתקבלו בברכה….

(שלא ארגיש בודדה כאן מול המחשב…)

הפוסט להתלהב מהחיים הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

עוגת הבלבוסטה

שמים בקערה ומקציפים יחד:

5 ביצים

כוס שמן

2 ורבע כוסות סוכר.(במתכון המקורי היו 3, לי זה מספיק.)

מוסיפים תוך כדי הקצפה נוזלים ויבשים לסרוגין.

נוזלים:

 2 כוסות מים/ מיץ / חלב/ קפה

יבשים:

2 שקיקים סוכר וניל

2 שקיקים אבקת אפיה

4 כוסות קמח רגיל (אם משתמשים בקמח מלא, להוריד מעט בכמות)

טיפה מלח

אפייה בחום בינוני כ40 דקות

ועכשיו לקונץ של העוגה הזו.

קודם כל אפשר לעשות מהכמות הזו 2 עוגות בתבניות עגולות/בינוניות או אחת בתבנית ענקית.

אפשר לשפוך 2/3 מהעוגה לתבנית ולהוסיף לשליש הנותר קקאו וליקר שוקולד, קיבלתם אופציה לעוגה שיש טעימה.

אפשר להכין אותה עם מיץ תפוזים ולהוסיף גרידת תפוז: קיבלתם עוגת תפוזים משגעת שבעודה חמה תשפכו עליה עוד 3/4 כוס מיץ תפוזים…

גירסה טעימה נוספת: ללבן הוסיפו קוקוס, ולשליש הנותר קפה נמס יוצאת עוגת שיש מוקה/ קרמל קוקוס כזה.

אם תשימו חצי מהבלילה בתבנית ענקית תוכלו לצפות את העוגה המוכנה בשכבת ג'לי. (והחצי שנותר תכינו עוגת שוקולד אם תוסיפו לזה יותר קקאו ויותר ליקר שוקולד)

אפשר לקמח מעט שוקולד צ'יפס ולפזר מלמעלה על העוגה.

בקיצור העוגה הזו פתוחה לגיוונים אינסופיים, ממש מתנה שקיבלתי מנריה שפירא שקיבלה מבלבוסטה אחת….

האמת שהעוגה כל כך מוצלחת שפחדתי לשחרר לכם סוד מקצועי כזה, אבל למה שאתם לא תהיו מבסוטים?

אז מוגש בהרבה אהבה,

הפוסט סרטון: עוגת הבלבוסטה הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

יום אחד ייצרו מחשבים שמעבירים גם ריחות ואולי גם טעמים, אבל עדיין יהיה העניין של "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח." אני למשל אוהבת את הדייסה שלי מלוחה ועם חמאה, ואילו הילדים אוהבים עם סוכר ומייפל. אני יודעת שיש כאלה שבחיים לא יאכלו דייסה. רק המראה שלה מזעזע אותם.

יש כאלה שאוכלים רק דייסת שיבולת שועל ויש את חסידי הסולת. לי עצמי היו כמה שנים שנמנעתי מדייסת סולת עד שחזרתי כשהייתי בבית החלמה ופתאום התחברתי לזה מחדש.

לטובת הנוסטלגיה והילדים:: דייסת סולת מהירה.

מרתיחים מים בקומקום.

כשהם רותחים שופכים 2 כוסות לסיר. מערבבים פנימה עם מטרפה ידנית כוס סולת ומחממים עד שהמים נספגים. מוסיפים בין כוס ל3 כוסות חלב לפי הטעם והצורך, עד שהדייסה מבושלת. כשהדייסה מוכנה: מוסיפים מעט חמאה ותיבול: סוכר/מייפל/שוקו/סילאן/קינמון או לחלופין: מלח!!

ואם כבר קניתם סולת, עוד משהו שאצלי מתחבר לחורף זה קובה במרק.

שיטה גאונית לקובה שלמדתי: מכינים כדורי בשר קטנים, מתובלים, ומקפיאים אותם במגשית. כשמכינים את הקובה, קל מאוד לעטוף אותם בבצק הסולת.

מרק חורפי אדום עם קובה.

למרק:

2 בצלים

4-5 גזרים חתוכים גס

3 קישואים חצויים

3 תפוחי אדמה חתוכיים גס

גרגירי חומוס מבושלים

חצי גמבה קצוצה

עגבניה קצוצה

דלעת (אופציה)

חתיכות סלרי או עלי סלרי.

פפריקה מתוקה

3 כפות אבקת מרק עוף

3 כפות רסק עגבניות מרוכז.

חתיכות עוף.

לקובה:

בשר טחון מתובל ב: פפריקה, בהרת, שום כתוש

 מעט מלח. לגלגל לכדורונים ולהקפיא. (לא, לא צריך לבשל או לטגן)

סולת , מים קרים, מעט שמן ומלח.

אופן ההכנה: מטגנים את הבצל , מוסיפים את הירקות,(אם מוסיפים דלעת אז לא בשלב הזה.) מתבלים בפפריקה וברסק ובאבקת המרק. מוסיפים מים כדי כיסוי. מביאים לרתיחה ומנמיכים אש. כעבור כחצי שעה מוסיפים את העוף והדלעת. את הקובות אפשר להכין כשעה אחרי הרתיחה של המרק.

להכנת עיסת הסולת לקובה, בקערה שמים חצי עד 3/4 כוס סולת, ומוסיפים מים לקבלת מרקם של בצק. מוסיפים חצי כפית שמן ומעט מלח לנותנים לעסק לעמוד כ10 דקות. נוטלים כמות של כדור פינג פונג, משטחים בכף יד רטובה, ממלאים עם הכדורון ש"הכינונו מראש"(מהמקפיא) סוגרים לעיגול ומניחים על צלחת. כשכולם מוכנים, מוודאים שהמרק על רתיחה ומוסיפים אותם למרק.  כשכולם בפנים אפשר שוב להנמיך אש לרתיחה עדינה. זמן בישולם כ20 דקות עד חצי שעה.

הפוסט טעם של חורף הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.