כידוע לכולם, אני בתהליך הרזיה, או יותר נכון, אני בונה מחדש את החיים שלי מהבחינה התזונתית. מוזמנים להיכנס לבלוג שלי: (מבסוטה בשומרי משקל)
זהו תהליך לא קל שאני עושה בליווי צמוד של "שומרי משקל" בעזרת המדריכה האהובה שלי: אהובה אלחנתי. ברוך ה' לאט לאט אני לומדת להעדיף בחירות שיותר חיוביות עבורי, למשל אני מכינה הרבה יותר ירקות מבעבר. משתדלת לשתות הרבה יותר, נמנעת עד כמה שאפשר מטיגונים.
מדובר בתהליך שלא רק עוסק בגוף אלא גם בנפש.
פתאום אני מגלה שקשה לי לוותר בשמחה על דברים מסוימים. ולמה בעצם? הרי אוכל זה אחד הדברים, הכי הכי חולפים? נכנס למערכת ויוצא… אז למה כל כך קשה לי להעדיף דג על פני כבד למשל? למה קשה לי להסתפק ב2 פרוסות לחם שבהחלט משביעות אותי, אבל אני מסתכלת בערגה על הפרוסה השלישית? הרי ממילא כעבור כמה זמן "ולא נודע כי באו אל קירבי", ולא משנה אם אילו 2 פרוסות או 3.
אחד הדברים שאהבתי בשומרי משקל, הוא העובדה שבאמת אפשר לאכול הכול ולרזות. הקונץ הוא במינונים ובמעקב המדוקדק אחרי הנקודות החמקמקות. לפעמים הנפש ממש צריכה איזו קוביית שוקולד (חצי נקודה) או פרוסה נחמדה של שניצל (6 נקודות) ואז אני יכולה להינות מזה, רק לא לשכוח לחשב…
אז בלי בושה וחמלה, אני מביאה פה מתכון שחיתותי להדהים, טעים ומנחם, עם המון אהבה.
בטנים מקורמלים
מתכון של אמא של אורני, (אורנה נריה יוגב, מירושלים)
ואפשר להמיר את הבטנים בשקדים, הערב הכנתי עם קשיו טבעי, יצא מעולה!
יחסי הכוחות הם:
2 כוסות שקדים טבעיים (ללא מלח!!)
כוס סוכר
1/2 כוס מים
כפית תמצית וניל
(אפשר להכפיל כמויות לפי היחס הזה).
שמים הכל בסיר שטוח ורחב, עדיף טפלון או נירוסטה.
מבשלים על אש גבוהה (לא טורבו) תוך בחישה מזדמנת, עד שהסוכר נמס לגמרי ואחר כך מתגבש.
בינתיים מניחים נייר אפייה על תבנית גדולה ושטוחה של התנור. זה לוקח קצת זמן אבל בשלב מסוים הסוכר מתגבש והופך לבן על השקדים.
ברגע שהסוכר הופך לבן, צריך לעבוד במהירות. לבחוש כל הזמן (בכף עץ בלבד, זה לוהט)
עד שכל הסוכר נמס והופך לקרמל. (ככה המתכון במקור, אני אוהבת שברגע שזה מתחיל להזהיב והכל זהוב אבל לא ממש חום ונמס אני מוציאה.)
מכבים את האש ויוצקים הכל (בזהירות, בזהירות) לתבנית. משטחים פחות או יותר בעזרת הכף.
לאחר שהתקרר לגמרי, שוברים לאשכולות קטנים ומאחסנים בכלי אטום לחלוטין.