תארו לכם עולם בלי מחלקת הרושם.
עולם שבו את לא צריכה להרשים אף אחד ובעיקר: אף אחת.
איך החיים שלך היו נראים?
האם עדיין היית מתאפרת בבוקר? (או שעכשיו את אומרת בליבך, גם ככה אני לא מתאפרת בבוקר, מה זאת רוצה ממני?)
אבל בכל מובן, לא רק בחיצוניות. נגיד שבאמת באמת, לא היית צריכה להרשים. רק להיות את. הכי את שבעולם.
אילו דברים היית עושה בצורה שונה?
האם היית יותר מאירה פנים לאחרים או פחות?
האם היית יותר קשובה לעצמך ולרצונות הפנימיים שלך?
האם זה היה מתבטא בהחלטות לגבי החיים שלך?
אנו עומדים בפני תקופת החגים. ימים של דין ושל חשבון נפש, תשובה וגם שמחה.
אני מניחה שבוודאי שמעת על כך שהמונח תשובה הוא מלשון "לשוב אל העצמי האמיתי."
אך האם זה באמת נכון?
אם אנו חיים בעולם שדורש מאיתנו כל הזמן התייחסות אל האחר, ולו בתפקידנו השונים , האם באמת אנו יכולים להיות רק "אני עצמי?" במזרח, החליטו שהכי טוב לבטל את האני לחלוטין.
כמה שתהיי "לא את" או בעצם בתודעה ריקה, כך ייטב לך.
אבל אצלינו, האתגר הוא כן לחיות בתוך החיים בתוך היחסים ולא רק שמחלקת הרושם אינה מתבטלת, היא אף מגוייסת להלכה.
כמה דברים אסורים עלינו משום : מראית עין, למשל?
כמה הלכות ישנם על הצורה שבה עלינו להתלבש ,לאכול באופן שיראה מכובד?
מה דעתכם על הפרשנות הזו: כן, הרושם הוא חשוב, שנמצא חן בעיני אלוקים ואדם. ודווקא בסדר הזה.
מי ששמה רק את הרושם שיש לאנשים עליה במקום הראשון בסדר העדיפויות שלה, באמת חסרת סיכוי להתקרב ולהתוודע אל עצמה. היא חיה מתוך האינטרסים של האחרים. לעומת זאת, מי שמציבה את ה' במקום הראשון, מכוונת לפגוש את בוראה ואת עצמה באופן האמיתי ביותר שהיא יכולה, ומקווה לעשות על ה' את הרושם הטוב ביותר שהיא יכולה, כי אלוהים בוחן כליות ולב, ועליו אי אפשר בשום אופן לעבוד. הוא גם יודע שאני משתדלת לעשות עליו רושם…
אז אני כשאני מדברת עם ה', עושה את כל המאמצים לשוב אל עצמי, לא לאיזו עצמי ירודה, שמרשה לעצמה הזנחה.. לעצמי שחלק אלוה ממעל ממש. לעצמי כפי ה' רואה אותי….
זה באמת רושם חיובי.
מחלקת הרושם לקראת החגים:
טוב נו, חגים זה חגיגי, חייבים לעשות משהו מרשים לא?
מרשים זה לא בהכרח מתכונים מסובכים להפליא.
הנה ריבועי חמאת בוטנים ושוקולד יפיפיים. ברמת קושי בינונית.
ממתק פצפוצי אורז חמאת בוטנים ושוקולד
לשכבה התחתונה:
400 גרם שוקולד מריר
350 גרם (צנצנת קטנה) דבש או קצת יותר
450 גרם חמאת בוטנים חלקה או עם שברי בוטנים
1/4 7 כוסות פצפוצי אורז
בסיר גדול להמיס את חמאת הבוטנים, השוקולד והדבש על אש קטנטנה.
להסיר מהאש, להוסיף את פצפוצי האורז. לכווצ'ץ' את הפיצפוצים תוך כדי העירבובים.
לשפוך לתבנית חד פעמית ענקית מרופדת בנייר אפיה ולהדק בעזרת ידיים רטובות.
להכניס למקרר.
לציפוי:
400 גרם שוקולד צ'יפס לבן (פרווה)
4-5 כפות גדושות חמאת בוטנים
150 גרם דבש
להמיס יחד את השוקולד וחמאת הבוטנים בבאן-מרי. למרוח על התערובת הקרה שבתבנית.
להחזיר לקירור.
אחרי שהתקרר מקשטים בעזרת שקית זילוף קטנה בשוקולד מריר מומס עם מעט שמן / חמאת קקאו. אפשר להשתמש גם בצימקאו בשביל העיטור.
לחתוך בעזרת סכין חדה.
איחסון בקופסת בורקסים לשעבר
