לה' אין שום בעיה לצוות אותנו להרגיש משהו מסוים.

ה' אומר לנו: ואהבת לרעך כמוך, ומצפה שאנחנו ניישם.

לא תיקום ולא תיטור,

לא תחמוד,

לא תשנא את אחיך, איפה? בלבבך.

ואתגר שקיבלנו השנה בסוף החג

ושמחת בחגך,

עם הידיעות המרות והכואבות בדבר הירצחם של יהודים

נעמה ואיתם הנקין, הרב נחמיה לביא ואהרון בנט. הי"ד.

שכל מה שעשו הוא: להיות יהודים.

זה כל כך נוגד את ה"שכל הישר" שהורגלנו אליו,

שאנו חושבים "זה מה שאני מרגיש" וזה מה שקובע לנו.

ה' שנתן לנו את המערכת המופלאה, העולם העשיר של הרגש

דווקא מצפה מאתנו

שלא ניתן לרגשות לנהל אותנו אלא להיפך.

מאידך, אפשר לראות, שניהול הרגש הוא לא מחיקתו, אלא קודם כל, הכרה וזיהוי שלו.

כדי לא לשנוא, אני חייבת לזהות את השנאה שבתוכי , ואז להגיד לה לא.

הגישה הזו כל כך שונה מההרגל שלנו לנסות למחוק כל רגש בלתי נעים.

אבל הפלא הגדול הוא,

שכאשר אני מזהה את הרגש

מכירה בו,

ויודעת שהוא רק רגש . מרגש, ויחד עם זאת: חולף, זמני, ממש לא מגדיר אותי,

הרבה יותר קל גם ליישם את העבודה השכלית הנלווית כדי לא להמשיך ולהרגיש אותו.

יש לנו המון כלים שכליים כדי לא לחמוד למשל.

להבין ש"זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ומה לנו לדבר מאחרים," כמו שאומר התם הסנדלר מסיפורו של רבי נחמן מעשה בחכם ותם.

או בגרסה של חזל"נו "אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו".

וכך על כל עניין ניתן לשלב כלים שכליים כדי לשים את הרגש במקומו הנכון, לאחר שפגשנו אותו והכרנו בו.

ואם לגבי רגשות שליליים זה נכון, הרי שלגבי רגשות חיוביים על אחת כמה וכמה.

נכון שאהבה ושמחה הם רגשות, אך יש לנו יכולת מעשית להגביר אותם על ידי פעולות פשוטות ויומיומיות.

למשל על ידי הכרת תודה. כשאנחנו מוקירים תודה למישהו, זה מרבה את האהבה שלנו אליו!

כשאנחנו מוקירים תודה לבורא על כל הטוב שבירך אותנו בו, זה מעלה את רמת השמחה שלנו!!

ורגש, אוהב להיות כוכב על הבמה של החיים שלנו.

ככל שניתן לרגשות הטובים יותר זמן במה, כך לרגשות השליליים יהיה פחות ופחות צורך לתפוס אותה. נכון שמדי פעם הם יצופו ויעלו, אך כמו שה' אמר לנו שוב ושוב, אנחנו הבמאים של החיים שלנו.

יש לנו את האפשרות לשנות את מה שאנחנו מרגישים.

ולמי שצריכה עזרה עם זה, אני פה…. בתור מאמנת לשמחת חיים.

זה המסר שלי להפעם, מתוך הכרת תודה גדולה מאוד לקהל שלי שקורא אותי שנים ברציפות…

ועכשיו מתכון כייפי

שמתאים גם לחורף וגם לקיץ ובעיקר לעונת המעבר..( יום וחצי בערך)

פיצה איטלקית קלאסית, הכי טעימה וקלה שיש.

בצק:

בתוך קערת המיקסר (וו לישה)

להמיס 14  גרם שמרים (2 כפות שטוחות) בתוך 650 מ"ל מים חמימים  לחכות כמה דקות.

להוסיף קילו קמח ו2 כפיות מלח.

ללוש כ8 דקות. להתפיח. כשעה עד להכפלת הנפח.

ניתן להתפיח שוב אם רוצים בצק עוד יותר אוורירי.

לחמם תנור לחום המקסימלי וטורבו. אם יש לכם אבן פיצה זמן הזמן לשים אותה בתחתית התנור.

לפתוח את הבצק לצורה הרצויה בעזרת מערוך.

רוטב:

לערבב 1/4 כוס רסק עגבניות עם 1/4 כוס מים, מעט שמן זית, מלח, שום כתוש או אבקת שום, אורגנו, זעתר ומעט סילאן.

גבנ"צ ותוספות כמיטב דמיונכם, לאפות במקום הכי נמוך בתנור חם מאוד (על ניר אפיה) עד שמזהיב.

מה שקורה אחרי שמכינים את הפיצה הזו, שאתם כבר שוקלים כבר לקנות טאבון מקצועי מרוב שהיא מוצלחת… תקנו גם לי אחד מתנה ליום ההולדת???