בזמן האחרון אני יותר ויותר מתעניינת בבריאות.
מאוד יתכן שזה קשור
למוצר בריאות שאני לוקחת ורואה פלאים ממש על הגוף שלי.
אולי
זה מפני שנעשיתי הרבה יותר קשובה לעצמי, וכמובן גם לגוף שלי
אחרי שנתיים של עבודה עמוקה מאוד עם המורה הנפלאה שלי
לאימפרוביזציה במחול, הילה אנג'ל.
בכל אופן, הגוף שלי ואני
עשינו 'פוס משחק'
הפסקנו את רוב המריבות הקטנוניות ביננו.
אפילו צמתי איזה 30+ שעות כשהרגשתי
שיש לי בחילות ולא בא לי לאכול.
צמתי מתוך הקשבה
וזה היה נפלא. (שתיתי רק מים)
לפעמים הגוף מתעורר, מתחיל עוד פעם
איזה דפוס ישן, קרעכץ פה, כאב שם
ואז
אני נושמת, שמה לב
אליו ואלי.
כותבת את אשר על ליבי
מה מפריע לי, מטריד או מדאיג אותי כרגע
לפעמים כותבת עמודים שלמים
כשמישהו הכעיס אותי במיוחד…
רוקדת צוחקת או בוכה..
כשזה יוצא לאור, הגוף לא צריך להיות הרמקול של הרגשות.
מתוך ההקשבה הזו,
הפסקתי לאכול מוצרי חלב, קמח לבן.
לעת עתה סבבה לי עם זה…
לפני כחודש וחצי, הסתכלתי על קולה זירו, ראיתי את הנוזל השחור הזה
על שפעת הכימיקלים שבו
ואמרתי לעצמי: זה לא נכנס יותר לגוף שלי
אני אוהבת אותו יותר מדי….
רץ המרתון דייב אוברייאן, נתן הרצאה בכנס שהשתתפתי בו
הבנאדם בן למעלה מ60, רץ סביב האולם, תוך כדי שאמר לנו:
אם היה לכם סוס מירוץ בחצר, ששוה הרבה כסף.
הייתם נותנים לו עוגת שמנת? ג'אנק פוד?
לכלב ולחתול שלכם לא הייתם נותנים!
אז למה לגוף המדהים שלכם, ששווה ביליונים, אתם מכניסים את האוכל הזה?
כשהוא דיבר זה היה נשמע טוב
היה השראה
אבל לא חולל בי את השינוי.
כנראה שלוקח זמן
וגם להתחיל להכניס לגוף מנה גדושה של בריאות
כדי לחולל שינויים כאלה…
אז יש מצב שמעכשיו תראו אצלי מתכונים יותר ויותר בריאים
רק שימשיכו להיות טעימים…
(אני חברה בפייסבוק בקבוצת פליאו ובקבוצת טבעונים,
זה עדיין נראה לי מאוד רחוק להיות אני בעצמי)
כך או כך,
בכל אופן
להכניס יותר בריאות
בצעדים קטנים
זה הנכון עבורי.
בריאות זה לא רק בתזונה
זה גם בנפש.
כמה שליליות ודאגות אני רוצה לצרוך בחיים שלי?
לא שומעת חדשות כמעט
משתדלת לא לקרא עיתונים
אנשים שסתם אוהבים לקטר על כל דבר
לא מחפשת את חברתם…
נכון שיש לי לפעמים גם רגשות כאלה,(נאחס לסוגיו)
אז נותנת להם פוקוס,
מוגדר, ומצומצם בזמן
וזהו.. ממשיכה הלאה
כי בסך הכל של הדברים
הטוב לגמרי גובר על הרע
השמש זורחת והציפורים מצייצות
וקיבלתי עוד יום של חיים עם אמון מלא מהבורא שאעשה בו טוב,
בעצם זה שאני חיה, כאן בעולם הזה.
שיר נפלא שמתנגן לי בפנים
הוא השיר "שחור ולבן" של הזמר קוטג' הנה הקישור ומופיעות בו גם המילים
כמה יהלומים מהשיר:
אני אומר תודה מכל הלב על העולם
חי את הרגע ואוהב את כולם
אני אופטימי מבסוט מהחיים
מודה על כל מה שנתן לי אלוהים
החיים זה לא שחור ולבן
שמחה גדולה במקום עצב קטן
שמש מחכה מאחורי כל ענן
אקח אותם בפאנן
אני בוחר את הכל לקחת קל
לראות ת'צד החיובי מכל משעל
אני מתכוון להמשיך לשמוח כמה שאוכל
אני בחרתי להיות מבסוט
וטוב לי – טוב לי
בחרתי בחיובי-יובי-יות
וטוב לי-טוב לי
מתכון טעים ובריא לסלט מרענן וכייפי:
כוס קינואה אדומה: להשרות יום קודם, לסנן, לטגן עם מעט שמן זית ולהסיף כוס מים רותחים.
לבשל כ20 דקות עד שמתחיל להתפצל.
לקרר ולהוסיף: קוביות תפוח עץ ירוק, קוביות סלק מבושל,
אגוזי מלך שבורים, חמוציות.
עלי נענע ועלי ריחן (בזיליקום)
כף טחינה גולמית, כף סילאן ומיץ לימון…
תענוג!!
ומי שהגיעה עד לכאן ובוערת בה הסקרנות, מהו הדבר הבריא כ"כ שאני לוקחת…
שתרים טלפון… 0556604422 ואספר באהבה גדולה.
יעל
מבסוטה כתמיד..
