בעת כתיבת שורות אלו, הנני בעלת רכב מזה שבועיים! (כתבתי את הכתבה הזו באמצע יולי..)
כמה שנים עברו עלי בפנטזיות על רכב,( 18שנים אם נדייק מאז שנפל מנול של ביוב על הרכב שהיה לנו ובאופן כללי מצבו התדרדר עד שנמכר…)
בשאלה למה בעצם אין לי עדיין רכב?
בתהליכי NLP שעשיתי עם כל מי שהייתי יכולה כולל עם עצמי,
בתהליך אנרגטי לשחרר (ביואורגונומי שלמדתי לאחרונה)
באימון אישי עם רבקה הירש משילה, שמחברת נשים לעצמה שלהן…
בתור אשה מאוד צבעונית היה חשוב לי הצבע של הרכב.
טיפשי, אבל רציתי צבע כמו אדום, ירוק
נכון שהבנתי שאני יכולה למתג את הרכב
ולכסות אותו לגמרי במדבקות צבעוניות,
אבל הלב שלי התכווץ בכל פעם שראיתי רכב
בצבע אפור…
ומה קניתי בסוף?
הונדה ג'אז בצבע כסף.
למה?
כי בעלי הצטרף אלי
וממש היה נראה לו הרכב הזה, (2007, 170000 קמ' אם זה מעניין מישהו מכם)
והעסקה
ואז
צירפתי את הלב שלי לשלו, וביחד קנינו.
אז לבינתיים הוא כסוף
ואוטומט ובמשך כל השבוע הראשון חגגתי כל יום!!
בטרמפיסטים הראשונים שלי מילאו אותי באושר!!
בחגיגות שהמשכתי במסיבה פרועה בבת מצווה לבת של חברה
בבר מצווה אתיופית,
בתהלוכה של הכנסת ספר תורה לישוב שעברו ליד הרכב שלי
הרגשתי שגם מצד הקודש אני חוגגת
על היכולת להגיע
ולחזור
ולחסוך זמן המתנה בטרמפים
ופשוט על זה
שמגיע לי. שמתי לב שבתור אשה דתיה, להגיד:
מגיע לי, אני ראויה,
זה משהו שאני לא מרבה לעשות.
ברור, כי מיד עולה קול ושואל, למה מגיע לך? מה את כזו צדיקה?
והשנה, בחוג האימפרוביזציה של הילה אנג'ל שוב ושוב פגשתי את המקום
שכן, מגיע לי
בגלל שאני בת של ה'
בגלל שהוא אוהב אותי בדיוק כפי שאני
בגלל שהוא נתן לי כ"כ הרבה עד עכשיו
ורק רוצה לתת לי עוד ועוד…
אני ראויה, מעצם זה שנבראתי, ושהחליטו לשים אותי פה.
את המפתחות של הרכב קיבלתי וירטואלית, כבר בחודש אדר
כשרקדתי בסטודיו בישוב עלי.
ובשבוע שעבר 'קפצתי לים' להגיד תודה לה' יתברך על הרכב.
הנה כמה תובנות מהרכב על החיים:
כשאת בנתיב אחד תמיד נדמה שהנתיב השני זז מהר יותר
דעי שיש לך את הנתיב שלך ותגיעי.
כל מי שלא צריך להיות בנתיב שלך יעבור לנתיב אחר..
כשקניתי את הרכב, הוא היה שטוף, ומצוחצח
הייתי עסוקה בלמצוא איך הדברים עובדים מבפנים.
רק כעבור כשבוע גיליתי שיש לו שריטה פה, עקמת קטנה שם..
(כמו בזוגיות שפתאום החיספוסים האלה מתגלים לנו)
ויחד עם זאת: הכלי הזה ממש עוזר לי.. תודה!! אני והמכונית שלי כבר חברות טובות!
אפילו תדלקתי פעם אחת!!
כשיש לך רכב, את מודה לה' הרבה יותר על כל דבר:
הבת שלי חתכה את האצבעות שלה,
איזה כייף שאני יכולה להעלות אותה למרפאה ולא להתייבש בטרמפים!
איזה כייף שאני יכולה להעלות טרמפיסטים!
איזה כייף שאני יכולה לעצור לטרמפיסטים שלא צריכים אותי!
איזה כייף כשיש לי זמן להעלות מישהו לישוב השכן בלילה..
כמו שעשו עבורי כ"כ הרבה פעמים…
בעזרת הרכב נסעתי בשבוע שעבר לכנס 'קרוב לבית' בנתניה
כנס חמוד ולא גדול מדי
ושם השתתפתי בסדנת קינוחי גורמה
עם שפית הרו-פוד מירית גולן מהישוב קשת שבגולן.
היא נתנה לנו טיפים רבים על אכילה בריאה ובפרט על פירות.
היא הדגישה כמה כייף לשחק ולהרכיב מתכונים..נהנתי
וחגגתי על המתכונים והנה אחד מהם.
גלידה טבעונית טעימה!!
לנסות זה חלק מהמשחק. להכין, לטעום. תהנו מהתהליך ומי שרוצה לעדכן אותי בעוד גרסאות, מוזמנת להגיב כאן למטה!!
אז מה היה שם:
שמים בבלנדר חזק:
2 כוסות קשיו (אפשר להשרות לכמה שעות)
כוס קרם קוקוס (כדאי לשים קודם במקרר ולהשתמש בשמנת )[שמגיע בתוך קופסת נייר מלבנית ( כמו החלב עמיד..) בחנויות טבע ואשכרה נראה כמו שמנת.]
וכוס מי קוקוס
או 2 כוסות חלב קוקוס בתוספת של חצי כוס שמן קוקוס
2-3 מנגואים / או כל פרי שאוהבים ויש לו טעם מודגש (עכשיו תקופת תאנים לדעתי מאד טעים)
10 תמרים
מעט וניל
דבש כף אחת או שתיים להמתקה.
ניתן להמיר את הפרי לקקאו
מערבלים היטב בבלנדר.
ומקפיאים.
אם הגלידה מיועדת להגשה מיידית הוסיפו מלא קוביות קרח לאחר עירבול כל המרכיבים ותנו לבלנדר לכסח טוב טוב את הכל.
עוד רעיון שהיא שיתפה בו, בימים החמים האלה שאין כוח לבשל, אפשר פשוט לחתוך מלא פירות ולהגיש בתור ארוחה… אהבתי!!
