האם אני אלכוהליסט, דכאוני, סובל ממניה דפרסיה, או מצחיקן בלתי נלאה ,שחקן על, מי אני בעצם?…

בימים האחרונים מאז מותו, רובין  וויליאמס לא יוצא לי מהראש.

יש כמה סיבות. קודם כל הוא מאוד מאוד מזכיר את אבא שלי וגם את חברו הטוב אלן שהוא כמו דוד שלנו.

בחיצוניות וגם בחוש ההומור הפרוע , כשרון המשחק.

אבא שלי כבר ז"ל מזה 23 שנה, מת מסרטן ואחת התגובות הראשונות שלי למוות של רובין הייתה:

איזה מזל שאבא שלי מת מסרטן ולא התאבד.

כמה קשה זה התאבדות למשפחה.

חשבתי על כך שזכיתי לראות את אבא שלי נאבק במחלה קשה, עם רוח קרבית מצד אחד,

הוא היה בטוח שינצח. מצד שני, הוא מאוד השלים עם המוות. הוא ידע שהוא מילא את תפקידו בעולם

ואמר לי: יעל, זה שאני משאיר אחרי שישה ילדים כמוכם זה ההישג הכי גדול עבורי.

הוא רצה לחיות, אבל לא פחד למות.

בתמונות של רובין אני מתבוננת ורואה סבל עמוק ועצב ללא תחתית.

הוא ידע להצחיק אותנו, לגעת לנו בלב, אבל הלב שלו היה כל כך פצוע.

בכתבות שקראתי שאנשים כתבו אחרי מותו, הרבה ציינו את היות הדיכאון מחלה קשה , שאנחנו לא יכולים לתאר את הסבל שאנשים סובלים מזה עד כדי כך שהתאבדות נראית כמו האופציה הנחמדה והטובה..

קשה מאוד להבין את זה מבחוץ.

קשה לקלוט שיש רגע שאדם כבר לא רוצה עוד דקה של חיים

עוד הזדמנות, עוד חיבוק עם הילדים שלו, עוד חיוך ועוד צחוק. או אפילו עוד נשימה.

אולי זה ההבדל בין שמחת חיים לסטאנד אפ והומור.

שמחת חיים זו משימה. נכון, אנחנו נולדים שמחים. לא מכירה שום ילד קטנטן עם נטיות דיכאוניות.

אבל במשך החיים אנחנו מקבלים אתגרים ואחד האתגרים הכי גדולים הוא לשמוח בחיים.

להבין שהכאב והסבל הן חלק בלתי נפרד מהחבילה המופלאה שקיבלנו,

המתנה היחודית  והחד פעמית הזו.

המתנה הזו ניתנה לנו על ידי הבורא שהכי אוהב אותנו בעולם, הכי רוצה בטובתינו.

והוא הכתובת הכי טובה לשיחה בכל מקרה שנראה לנו שמשהו בהחלט לא הולך כפי שרצינו.

רובין, נתת לנו דוגמא בסרטים שלך איך צחוק ושמחה, יצירתיות והשראה יכולים להוביל אדם למקום יותר טוב בחיים.

בחייך האמיתיים ובמותך נתת לנו לצערינו, דוגמא ממש לא טובה, ואני בוחרת שלא ללמוד ממך את השיעור הזה.

הפוסט מי אתה רובין וויליאמס? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

הטוב הרע והמכוער

יש סרט כזה שהאמת אף פעם לא ראיתי. מערבונים זה לא הקטע שלי. אבל הכותרת, כל כך נכונה בעיני.

 לכאורה, יש בעולמינו טוב, רע ומכוער. ויש כמובן גם עוד גוונים של סבל ויופי. אבל, הכל שקר.

חוץ מהטוב המוחלט, הכל שקר. מה שנראה לנו מכוער, הוא רק כי העיניים שלנו עדיין לא הסתגלו והמוח שלנו לא מבין. וכך גם לגבי הרוע. בלתי נתפס. בלתי מובן. אבל באמת, בשורש, הכל טוב.

כי יש תמונת על.

יש בקרה , יש מנהל כללי, שרוצה רק בטובתנו. האישית והכללית. וישנם מהלכים, בלתי מובנים, כואבים, שאנו עוברים, ועדיין, העולם הוא טוב והחיים טובים. וגם המוות הוא חלק מזה.

כששחיתי אתמול בבריכה, היו לי רק חמש דקות לשחות והחלטתי ליהנות מכל רגע. שחיתי עם חיוך ענק וראש מעל המים כי לא מצאתי משקפת. מכרה אמרה לי : מה את כל כך מבסוטית? ועניתי לה שהחיים טובים.

אני חוזרת מנוף איילון, אמרה, (מניחום אבלים) והחיים שם לא נראים כל כך טובים.

ואף על פי כן, עניתי, החיים טובים.

זה שהחיים יפים,וטובים, לא אומר שהם לא כואבים.

לידה זו אחת ההתרחשויות הכי מדהימות ויפות שיש. יצא לי ללוות כמה לידות ובכל פעם התפעמתי מן התהליך. אך כידוע, זהו אחד התהליכים הכי כואבים שיש.

התבלבלנו. הוטענו לחשוב כי היופי והטוב אינם כרוכים בסבל או בכאב, וההיפך הוא הנכון.

התהליכים הכי יפים בחיים שלנו נולדים מתוך מקומות של יגע , כאב וסבל.

אנו חותרים למצוא להם משמעות, למצוא גם בהם את הטוב שצפון בהם, את המסר שמחביא לנו שם בורא העולם. ואנו מגלים את היופי במה שנראה לנו קודם כמכוער.

דווקא המוות מעצים בעיני את החיים. נותן משמעות לכל רגע . עוזר לנו להעריך את היקרים לנו שעדיין לצידנו, כי אנו יודעים ששום דבר (כרגע לפחות,) לא נמשך לנצח.

לבי עם המשפחות היקרות של גיל-עד נפתלי ואיל, שמראות לנו את מה שידע דוד המלך: גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירע רע, כי אתה עימדי.

ותודה לכל עם ישראל, שנרתם בכל הדרכים להטות את הכף חובה לכף זכות, אני בטוחה שהעוצמות שנתגלו בעם עוד תמשכנה בעזרת ה' ועוד ישפיעו המון טוב עלינו.

לעכשיו למשהו שונה לגמרי…

נכון שקיץ וחם ולא יודעים כבר מה להכין לארוחת ערב? צהריים שתהיה ארוחה קלה גם בהכנה וגם לאכילה.

גיליתי את הטורטיות. נכון אפשר להכין בבית ויום אחד בטח אגיע לזה אבל כרגע מפאת חוסר זמן, אני משתמשת בקנויות.

מה אפשר לעשות איתן?

הן נהדרות בתור בסיס לפיצה.

אפשר למרוח גבינת שמנת או באפלו, לשים סלמון מעושן וירקות חתוכים לגפרורים, לגלגל ולחתוך מאוד טעים בתור חטיף במגש אירוח.

אותו תהליך ניתן לעשות עם מילוי סלט טונה, סלט ביצים וכד'.

 אפשר גם להקפיץ בשר או ירקות למלא, לגלגל ולאכול, בתור ארוחת ערב שבת לא שיגרתית.

אתן כאן שני מתכונים טעימים מאוד. (טעים גם ללא הטורטיה…היא עולה 4 נקודות לקטנה ו6 לגדולה בשומרי משקל)

מלית בשר טחון:

1 בצל קצוץ דק.

1 קילו בשר טחון

מלח פלפל לתיבול אפשר גם חצי כפית א. מרק בטעם עוף.

מטגנים את הבצל במעט שמן עד שמזהיב, מוסיפים את השר ומטגנים עד שמאפיר וכ8 דקות אחר כך.

מלית חזה עוף

גוזרים עם מספרי מטבח את החזה עוף לפיסות קטנות . ומשרים בחלבון ביצה.

חותכים בצל קטן לחצאי טבעות דקות. מכינים רצועות מירקות : גמבה, פלפל צהוב, גזר, כרוב…

מטגנים את הבצל להזהבה. מוסיפים שן שום כתושה.

מוסיפים את הירקות, ואחרי כ4 דקות מוסיפים את העוף. כשהעוף מלבין, שמים כף רוטב סויה, וכפית אץ מרק בטעם עוף.

מוודאים שהעוף מוכן ומגישים.

הפוסט הטוב הרע והמכוער הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.