(וגיליתי איך הן עושות את זה….)

אני תוהה איך המתוקתקות האלה עושות את זה.

איך הבית שלה תמיד נקי, והיא עוד אומרת לי : אל תסתכלי על הבלגן, ואני לא מסתכלת כי פשוט אין על מה. (ואני חושבת לעצמי הלוואי עלי ת' בלגן שלה, ושאנשים בלגניסטים אף פעם לא מתנצלים על הבלגן, רק המסודרים עושים זאת, משום מה.)

איך היא אופה ומבשלת ושוטפת את כל הכלים אחר כך ולא נודע כי היה בכלל בישול בבית. (אפילו הגז עבר ניגוב!)

איך בנוסף יש לה גם זמן לעבודה מחוץ לבית ולפעמים עוד איזה תפקיד.

כבר שנים אני שואלת את עצמי את השאלה הזו. בתחילה  סתם מתוך תימהון וסקרנות, שהרי, מה לי ולהן? אני בלגניסטית ללא תקנה, מפוזרת, איטית ואפילו קצת, לא נעים להודות, עצלה.

תופעה, אמרתי לעצמי. הן נולדו ככה ואת לא. תשלימי עם המציאות!

ובכל זאת , הסקרנות.

ובכל זאת, השאיפה.

גם אני רוצה.

והנה היום, הפכתי לאשת חיל כזאת, ממש בלי כוונה.

זה התחיל כשבסה"כ רציתי להציל גבינת פטה שכבר התחילה להריח. אז קיבלתי את המתכון לבצק לסמבוסק. הכנתי אותו. דיברתי עם חברתי בטלפון והוא תפח. אבל לא היה לי כוח להתייחס אז נתתי לו בוקס והלכתי לנוח. הדבר הבא שקרה הוא שהילדים חזרו מהקייטנות. בדחיפות הייתי צריכה לארגן להם ארוחת צהריים אז עשינו פיצות אישיות מהבצק.

כשהפיצות היו בתנור הכנתי את הסמבוסקים. כשהפיצות יצאו, הסמבוסקים נכנסו. ועוד נשאר בצק. אז טיגנתי זלביות. ועכשיו נותר לאשת חיל לשטוף כלים ולהיות מבסוטה שארוחת הערב כבר מוכנה… אבל ממש בלי כוונה תאמינו לי….

וזאת התגלית שלי לגבי המתוקתקות: כנראה שהן עושות דברים "על הדרך". האישה הזו אומרת לעצמה (וגם עושה תוך כדי): אם כבר אני שוטפת כלים, נעביר ניגוב על הקרמיקה ועל כל השיש. ואם כבר, ננגב את הגז. ובינתיים הכלים כבר התייבשו אז נשים אותם במקום… ככה, בלי כוונה, זה יוצא להן!

אז עד שאהיה אשת חיל מתוקתקת יעברו מן הסתם עוד שנים רבות אבל המתכון הפיגוזי הזה נראה לי שילווה אותי מעכשיו והלאה.

המתכון הגיע אלי דרך חברה שקיבלה מחברה וכו'….

בצק לסמבוסק (ולא רק)

– עם שפע הצעות יצירתיות שנראות לי תפורות פשוט על הבצק הזה.

1 קג' קמח

2 כפות גדושות שמרים יבשים

1-2 ביצים (תלוי בגודל הביצה)

קצת פחות מחצי כוס סוכר

כפית מלח

3/4 כוס שמן

כ2 כוסות מים פושרים  (או כמה שצריך לבצק רך וגמיש.)

טיפ אדיר לבצקים: לשים בקערה את המים, שמן שמרים וכו' ובסוף את הקמח

ולאחריו המלח. לא יודעת למה אבל זה נותן אחלה גמישות.

לשים לבצק, מתפיחים ואז אין גבול לאפשרויות. (אני התפחתי פעמיים כי הלכתי לנוח…)

מילוי גבינה: 200 גרם גבינה מלוחה או פטה, 1 קוטג' 1 ביצה לוקחים חתיכונת בצק שוטחים ממלאים בכף מהתערובת סוגרים ומברישים בביצה ושומשום אם יש.

לפיצה: שוטחים את הבצק על ניר אפיה משומן בשמן זית, מורחים מעט רסק שערבבנו קודם עם מעט מים, מוסיפים תבלינים תוספות וגבינה ויאללה לתנור חם. זה מוכן ממש מהר אז כדאי לשים לב…

לזלביה: לטגן מעיין פנקייקים ששיטחנו בעזרת ידיים רטובות במחבת שטוחה עם 1 ס"מ שמן.

לפריקסה: ליצור לחמניות פחוסות ולטגן בשמן עמוק

לספינג': ליצור טבעות ולטגן בשמן עמוק….

לקובנה: לפתוח חתיכת בצק למרוח במרגרינה בטעם חמאה להכניס לסיר משומן היטב, ולאפות.

בטח גם יוצא מזה לחמניות נהדרות וכן הלאה….

די….אני מתחילה להיות כמו הנשים האלה שיכולות הכול , וזהו שאני לא!

הולכת בכ"ז לשטוף את הכלים ושוב לנוח… חופש, לא???

הפוסט איך הפכתי לאשת חיל בלי כוונה הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

מה היה קשה בעצם בקריעת ים סוף?

להפריד בין מים למים?

או לאחד אותם בחזרה אחרי שהם נפרדו וחשו כמו שתי ישויות נפרדות?

אחרי שהצליחו לעמוד כל כך יפה בחומה, כל אחד בצד שלו עם הדגים שלו.

פתאום צריך להתאחד עם המים שממול, וההשתקפות שם לא משהו…

אני חושבת שזה הקושי העיקרי בזוגיות:

להבין שמשני הישויות הכל כך שונות והכל כך נפרדות אפשר ליצור יחד אדיר שכזה

יחד שהוא כל-כך אחד, ממש כמו ים שלא נודע שנקרע אי פעם…

ועדיין להשאר כל אחד בהוויתו המיוחדת.

השבוע שתי המלצות חמות.

האחת לנשואות: סיימתי אתמול לימודי זוגיות בקורס

"מחדשים את הביחד" במדרשת שובה שבעפרה.

היה עמוק ונהדר ואני ממליצה בחום…

גילינו שההתרגשות והשמחה הראשונית מתחילת הקשר עדיין נמצאים בהישג יד!

המלצה שניה לרווקות (ורווקים גם!)

מצגת מרתקת עם סיפור אישי של אלי גרון מבית הספר לזוגיות.

שיעורי וידאו בנושא.

באיחולי מזל טוב בקרוב….מכל הלב.

הפוסט קשה זיווגם כקריעת ים סוף, האמנם? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

אך בניגוד למה שהעולם חושב,

הבחירה הזו אינה חד פעמית.

במהלך החיים שוב ושוב אנחנו נקראים לבחור מחדש בבן הזוג שלנו.

אני בוחרת בו מחדש גם כשמתגלים לי צדדים פחות מושכים באישיות שלו.

אני בוחרת בו מחדש לאחר מריבה, ואני בוחרת בו מחדש לאחר שהתפייסנו.

אני בוחרת בו גם כשהוא ניצב מול אתגר וגם כשהוא מאכזב אותי באופן אישי.

הוא בוחר בי מחדש אחרי שדפקתי את הרכב, ואחרי שצרחתי עליו,

ואחרי שביקשתי סליחה.

לי יצא להתחתן עם בועז פעמיים.

פעם אחת בנישואים שלנו ועוד פעם לאחר הפיגוע של אחותי,( לפני כ17 שנים) בה הופננו לרב אשלג עם הכתובה שלנו, שהיו בה טעויות ומחיקות, ומסתבר שזו לא רק בעיה הלכתית חמורה, אלא גם גורם מאוד משפיע על הזוגיות.

הוא ערך לנו כתובה חדשה, ערכנו קניין עם עדים… הכל מחדש!

אפילו (בפוקס) טבלתי באותו ערב.

לפני שנה הילדים ערכו לנו חתונה הודית ביתית… אז אפשר כבר להגיד שיש לנו כבר 3 חתונות.

לבחור מחדש בבן הזוג זה להבין, שאותן תכונות נפלאות שבו, טומנות בחובן גם עקב אכילס.

מי שאדם טוב ונדיב והאוהב לעשות חסד, לפעמים יתן ויעזור לכל העולם והבית יגיע אחרון.

מי שיודע לתקתק עניינים, יהיה לעיתים מאוד ביקרותי כלפי שיבושים.

לכל תכונת אופי חיובית, יש מחיר.

לכל אדם יש יכולות אדירות וגם סוג נכות בתחומים אחרים.

בועז בעלי ואני לומדים עכשיו קורס של הצלת זוגות מגירושין, ואנחנו שמים לב, עד כמה הנקודה הזו של בחירה בבן הזוג "עם כל החבילה" חשובה ומשמעותית והיא זו שהופכת את הנישואין לגן עדן.

מעבר למילים והתנהגויות,

אדם מבחין באופן אינטואיטיבי אם בת הזוג שלו מקבלת אותו או לא.

כשאת חשה שמקבלים אותך כפי שאת, את חשה בטוחה ונותנת אמון בזוגיות.

כשהמרכיב הזה חסר,

זה כל כך קשה!

לכן גם עכשיו ברגע זה בזמן קריאת השורות האלו, אפשר להיכנס לתהליך ולבחור מחדש. לפעמים זה לוקח זמן, וזה לגמרי לגמרי בסדר. אפשר לישון על זה, לחשוב על זה אבל בשורה התחתונה, כדאי לבחור.

שמעתי פעם טיפ על בחירה.

לפני שאת בוחרת: תפללי שה' יעזור לך לעשות בחירה טובה. לאחר שבחרת, תאמיני שבחרת הכי טוב!

ושיהיו לנו תמיד עוד ועוד בחירות טובות!

לקראת החגים מתכון מנצח לדג סלמון שהכי אוהבים אצלנו בבית. מתכון שגם שונאי דגים מובהקים אוהבים.

דג סלמון מתוק

שופכים על הדג (טרי או מופשר) רוטב סויה (אמיתי, תוצרת חוץ) סילאן וצ'ילי מתוק, בנדיבות. משרים ללילה או לכמה שעות במקרר, לאחר מכן מרטיבים שוב את הדג ברוטב ואופים ללא מכסה בתנור מחומם ל160 מעלות לכ20 דקות. יש לוודא שהדג אכן מבושל אך להיזהר מאפיית יתר.

הפוסט לבחור מחדש בכל פעם הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.