פרויקט ראש השנה חלק א'

פוסט אורחת! מאת אורנה נריה יוגב, חברתי יקירתי!

כל הסימנים והמתכונים שקיבצה עבורכם חברתי אורנה נריה יוגב. למיטיבי לסת…

אזהרת מסע: מי שרוצה את הגרסה המקוצרת שיקפוץ ישר לפרק ב'

סדר ליל ראש השנה כמנהג הספרדים

 (קובץ זה נכתב לכבוד חברתי איילה שגדלה בקיבוץ פולני לגמרי והתחתנה עם בחור שצמח על ברכי המסורת הספרדית דווקא. מסיבה זו יש כאן לפעמים הסברים מפורטים בנושאים שלחלק מכם ייראו מובנים מאליהם.)

 שולחן חגיגי לראש השנה

מטעמי גילוי נאות, עלי לציין שלמרות שאם אמי נולדה בעיראק, המטבח בביתנו היה אשכנזי למדי בתקופת החגים, לפחות מבחינה קולינרית. בערב ראש השנה טבלו תפוח בדבש, המשיכו לגפילטע פיש, לפעמים גם לכבד קצוץ, וברוח זו היו גם שאר סעודות החג.

פרויקט ראש השנה חלק ב' (ראש השנה בקלות)

פרויקט ראש השנה חלק ב' {נכתב ערב ראש השנה תשע"ה, כשמיד אחרי ראש השנה הגיעה גם שבת…}

אחרי שקיבלתם את הפירוט של אורני בפוסט הקודם, עכשיו הגיע הזמן לתרום את תרומתי הצנועה, לעניין ראש השנה. והיא תהיה צנועה בהחלט כי אני מאמינה שאת ראש השנה כמו את שאר החגים צריך לעבור בקלות. אז הנה לכםתפוח בדבש

ראש השנה בקלות!

אנחנו ספרדים (בזכות בעלי) ובתור שכאלה נוהגים בסימנים הבאים: (לא רושמת אותם לפי סדר) רימון, תפוח בדבש, תמר, סלקא, (עלי סלק/ או סלק מבושל) קרא (דלעת) כרתי (כרישה/לוף) לוביה (סוג של שעועית באורך של ספגטי.) וראש של משהו. (בכשרות מהודרת של הרבנות דאעש)

פרויקט ראש השנה חלק ג' – הרהורי תשובה ושבלולי סלק

אנו בחודש אלול, חודש התשובה.רימון

יש אנשים שנוטים לקחת את החודש הזה בבאסה אדירה. פניהם עוטים רצינות מחמירה והם מסתכלים בזכוכית מגדלת עם כל פיפס של חטא שהם עשו, או עתידים לעשות, ומלאי חרטה ועצב.

כמובן, מדובר בזכוכית מגדלת סלקטיבית ביותר, שרואה רק את מה שלאדם נוח לראות אצל עצמו, ולא התבוננות אמיתית פנימה. איך אני יודעת? העצב מגלה לי.

מבסוטה על גלגלים וגם גלידה טבעונית!

בעת כתיבת שורות אלו, הנני בעלת רכב מזה שבועיים! (כתבתי את הכתבה הזו באמצע יולי..)

מבסוטה עם המפתחות של הרכב

כמה שנים עברו עלי בפנטזיות על רכב,( 18שנים אם נדייק מאז שנפל מנול של ביוב על הרכב שהיה לנו ובאופן כללי מצבו התדרדר עד שנמכר…)

בשאלה למה בעצם אין לי עדיין רכב?

על בריאות ו… מתכון טעים לסלט קינואה

בזמן האחרון אני יותר ויותר מתעניינת בבריאות.

מאוד יתכן שזה קשור

למוצר בריאות שאני לוקחת ורואה פלאים ממש על הגוף שלי.

לא שמעת עדיין על 'אמא מבסוטה' ? להיט היסטרי!!

בטח לא שמעת כי לא כתבתי על זה כאן…

אני כולי צחוק

שפתאום הבנתי שכתבתי על ההשקה שלי כמעט בכל מקום, חוץ מאתר הבית..

אותי זה מצחיק!

אז … 4 שנים

סרטונים שהלכו לעולם וסרטונים חדשים במקומם

מלא לווי יעוץ עסקי ואימון אישי

כדי להוציא לכן את הקורס "אמא מבסוטה" ללא רגשות אשמה.

ועכשיו ברגעים אלה ממש

רץ הסרטון הראשון בסדרה החינמית: "איך להגיד לא לילד שלך בלי להרגיש אשמה"

מוזמנת לצפות כאן! http://imamabsuta.myplatform.co.il/

עוגת גבינה לחג שבועות, וגם עוגת גבינה פרווה!

חג שבועות עומד בפתח. דבר ראשון אני חושבת על מתכונים. ועל לבן. מוצרי גבינה וחלב ועוגות גבינה. למה אני לא חושבת מיד על מתן תורה? רק ישר על אוכל? ככה זה אצלנו לכל חג מוצמדים קומפלט המאכלים שלו. ואני, שאחראית בגדול על הכנתם, זה הדבר שהכי מעסיק אותי לפני החג.

מאידך אני מנסה תמיד למצוא את הדרך לצמצם את זמן העמידה במטבח למינימום. וגם כשאני מכינה דברים במטבח אני משתדלת לשמוע שיעור תורה כדי להתחבר למהות של השבת או החג. אז אני לא מוותרת לגמרי על הרוחניות ומנסה למצוא לה את המקום הייחודי שלה בתוך העשייה.

אני מכינה מאכלים מיוחדים לחג וחושבת על עם ישראל שחיכה כל כך למתן תורה ,ספר וספר ובסוף נרדם… ומבקשת מה' שרק לא ארדם, שיפתח לי את הלב אל החג הזה ואל כל תפקידי המגוונים.

חג שבועות – חג לבן

חג לבן

חג שבועות, חגה של התורה, חג הקציר, מאופיין בלבוש לבן, ובמאכלי גבינה לבנים. ישנם כמובן פירושים שונים למנהגים אלה, אבל אני רוצה לשתף אתכם במחשבה שעלתה לי בהקשר הזה. טוהר ונקיון, כנות ואמת, אלה דברים שהצבע הלבן מסמל. הצבע הלבן מכיל את כל הצבעים בתוכו ובשל כך הוא נחשב למשהו שמסמל שלמות. בנוסף, הצבע הלבן, כאמור, מסמל נקיון ולכן הוא מייצג התחלה חדשה או מצב חדש לגמרי. טהרה, למשל, מסומלת בלבן. הכהן הגדול לבש בגדי לבן, כלות לבשו לבן.

על חלומות וגם כוסות קינוח לשבועות

גם זו הגשמת חלום, לכתוב במחשב הנייד לי תוך כדי נסיעה
גם זו הגשמת חלום, לכתוב במחשב הנייד לי תוך כדי נסיעה
מתוך המדור שלי בית חם בעיתון "ארץ בנימין"

אני נוסעת כרגע ברכבת לירושלים, והנופים המקסימים של ארצנו חולפים על פני בעוד השמש השוקעת לאיטה מאירה אותם והירוק מנצנץ אלי מכל עבר. אגם קטן צץ לו בצד, שתילים רכים שזה עתה נטעו לצד עצים גדולים ומטופחים.

הארץ שהייתה שוממה זמן כה רב, מקדמת את עמה בפריחה חגיגית במיוחד.

כשאני חושבת על כך, שלפני כ150 שנה, התיישבות כזו בארץ הייתה רק התחלה, רק חזון, אני ממש אחוזה התפעלות. שוב ושוב אני רואה כיצד חזון הוא משהו שמוביל לעשייה.

%d בלוגרים אהבו את זה: