לשוב אל הנשמה יעל שושני

לשוב אל הנשמה הטובה

לפני כשבועיים העברתי סדנאות לקבוצת נשים חוזרות בתשובה. פתחתי את הסדנה הראשונה בתרגיל שהגיע אלי, איך לא? במקלחת. (והרי כל הרעיונות הטובים שלנו מגיעים לשם, ככה זה!)

ביקשתי מכל אחת מהן, להיזכר בילדה שהיו, בנקודה טובה, לפני כל הסרטים והטראומות, ולראות אילו תכונות , יכולות וכישורים מיוחדים אתן רואות בילדה הזו. התרגיל היה מרגש, כשכל אחת הציגה את עצמה , אור זהר בעיניים ומשהו מאותה ילדה התגלה בפנינו. 

יותר מאוחר, שיתפה אותי אחת המשתתפות, שהיא שנים לומדת ומלמדת את תורתה של ימימה אביטל ז’ל, והיא רגילה לפגוש את הילדה הכואבת, הפצועה והפגועה, וזו לה הפעם הראשונה שהיא פוגשת, את הילדה הטהורה שהיא! היא ממש התרגשה, וזה עשה לה כל כך טוב!

וחשבתי על כך בימים האלה של עשרת ימי תשובה, כמה עלינו לגשת אל התשובה, ממקום חדש. 

לקבל עלינו לעודד ולפרגן לעצמנו. להיזכר דווקא בטוב, להודות לאחרים סתם כך באמצע החיים. 

אתמול, ביום הנישואין המקורי שלנו (יש לנו עוד יום נישואין אחד, בזמן פחות לחוץ) בעלי ואני נזכרנו בכל האנשים שהיו שם עבורינו כשהתחתנו, ואמרנו להם תודה. כן, אפילו לומר תודה בלב, זה כבר עושה לנו טוב ושמח. ולהרים טלפון ולהודות זה בכלל עושה טוב לשני הצדדים!

בראש השנה אנחנו מסמנים את הטוב, ע”י בקשה להרחיק מאיתנו את הרע, ואיחולי כרת ושמד לאויבנו. לי פחות נעים עם זה, ואני מעדיפה להגיד “יהי רצונים” חיוביים כמו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, ולהמציא סימנים חדשים: בייגלה שטוחים: שתשטח העקומה של הקורונה, גלידת פינוקים: שתפנק אותנו ריבונו, ושנרגיש כמה פינוקים אתה מרעיף עלינו ושנפנק את האהובים שלנו.

מסורת זו מסורת, אז אני לא מציעה לגמרי למחוק את הסימנים של כרתי וסלקא וכו’ חוצמזה שהם ממש טעימים, אבל כן, אני מציעה שנוסיף לעצמנו בתקופת החגים סימנים של אהבה, וכבוד. 

דווקא עתה, כשכולנו בסגר, ומסתובבים קצת סביב הזנב של עצמנו, בואו נעשה מאמץ להבחין בטוב. לציין אותו בקול רם, לא רק לאחרים אלא גם לעצמנו.

כן, זה אולי נשמע לכם הזוי, אבל אני לא מעט מחמיאה לעצמי: “כל הכבוד אמא, יצאה לך טעים הפיצה, איך השקעת! הכנת בצק ואפילו שטפת את הכלים אחר כך, וואו!!”

בואו נחפש את הטוב, גם כי זה עושה לנו הרגשה טובה, וגם, כי זה מרומם את כולנו, למקום הזה של הנשמה הטהורה שלנו, שהיא אכן יהלום מבריק וחדפעמי ששום דבר מהלכלוך שעבר עליה, לא באמת דבק בה.

יעל שושני מבסוטה

  • מציירת בצבעים כייפים וחיים.
  • מבשלת, אופה ומקפיאה באופן עקרוני!
  • מבשלת תוכן יצירתי לדיגיטל.
  • מגדלת מחמצת כוסמין (ניסוי מספר 2)
  • מגדלת גם 8 ילדים, ואי אלו צמחים בגינה. (יותר נכון הבת שלי מגדלת, ואני הספונסרית הראשית)
  • נשואה זה 28 שנה לאיש המתוק בעולם.

אהבתם? אשמח לשיתופים!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email