פשוט לנוח

לפני כשנתיים היה לי רעיון אדיר. אולי יום אחד אני עוד איישם אותו ואתם תהיו הראשונים ששמעתם עליו. בינתיים כל הזכויות שמורות וכל זה. החלטתי להניח פה את הרעיון כהשראה ואולי יצמחו מכאן שיתופי פעולה עסקיים, מי יודע?

הנה הרעיון: אני אקים תנועה שנקראת NAP#.

ובזכותי תחזור לעולם מנוחת הצהריים האבודה. 

תחשבו על זה, לפני לא מעט שנים, היו שעתיים קדושות ביום. בין 14:00-16:00.

בין 14:00 ל16:00 רוב החנויות בבאר שבע היו סגורות.

בין 14:00-16:00 היה אסור להרעיש ואסור לעשות שום דבר מלבד לנוח. אנחנו הילדים, אחרי שההורים ניסו להשכיב אותנו לנוח בכוח וללא הצלחה, קיבלנו הוראה לשמור על השקט וחלילה לא להרעיש. אוי ואבוי היה לנו אם התפרצה מריבה ביננו, ניסינו ככל יכולתנו לריב בשקט כדי שחלילה אמא לא תתעורר בשאגות וצעקות.

שעתיים קסומות שבהן אמא חשבה שהיא נחה ותתעורר עם כוחות מחודשים, ובדרך כלל קמה בעוד יותר עצבים על זה שלא נתנו לה לישון. 

כשהפכתי לאמא בעצמי, הבנתי כמה חשובה לי מנוחה. באמצע הצהריים הייתי איכשהו נשכבת, אומרת לגדולה לשמור על הקטנה ועוצמת את עיני. למדתי מהניסיון של אמא שלי, ולא ניסיתי בכלל להירדם, אלא אמרתי לעצמי, שעצם העובדה שאני מרפה את גופי ומאפשרת לי לעצום עיניים, מספיקה כדי לטעון אותי. לא הפריע לי הרעש, (כמעט) ובאמת הצלחתי לחדש כוחות. 

לימים למדתי שהנושא נבדק מחקרית. מנוחה קצרה של עד 20 דקות נמצאה כמטעינה ומעוררת הרבה יותר משינה של שעה פלוס בצהריים. אני משתדלת ממש לא לוותר לעצמי, ופשוט לנוח.

אבל עם השנים המשימה נעשתה כמעט בלתי אפשרית. וזאת בזכות השליטים החדשים בחיינו: המסכים, אלה שנותנים לך הרגשה של החמצה ופיספוס בכל רגע שאת לא מביטה בהם. כמו שנאמר, "אם תעזבנו יום, יעזבך יומיים" למרות שהמציאות היא בדיוק הפוכה, רק דברים טובים קורים לנו כשאנחנו מצליחים לעזוב את המסך. אבל לרוב אני לא מצליחה, עוד דקה בפייסבוק הופכת לשעה והנה הזמן המועט שרציתי לנוח מוחלף בפעילות אחרת, מול מסך.

אז עכשיו מגיעה השאלה, יעל שושני מבסוטה, מה הסטארט-אפ המדהים שרצית להביא לעולם?

הכירו את תוכנית NAP# 

מה שרציתי לעשות זה להפוך את עצמי לתנועה בעד מנוחת צהריים. להצטלם בכל מיני מקומות בארץ ובעולם נחה. זה באמת מייצג אומנותי אם חושבים על זה, אמא נחה. אני אשים שילוט קטן לידי עם שם האמנית (אני) שם המיצג: אמא נחה (בעברית) NAP# באנגלית, עם קוד לסריקה בו אני מסבירה על הערך של מנוחה כמטעינה את הרגש והגוף שלנו. אזמין אנשים לצלם אותי, לעשות איתי סלפי בזמן שאני נחה, ולתייג NAP#. 

אני מדמיינת תנועה עולמית של אמהות נחות. עוד אנשים יוכלו לצלם את עצמם נחים, וגם אין לי התנגדות שגברים ינוחו, באמת. 

את הערך הכלכלי של העניין זה, עוד לא פיצחתי לגמרי, רק שמותג הוא תמיד רווחי בעיני, אולי חברות של מיטות ומזרונים ירצו לשתף פעולה, נגיד במדרחוב בירושלים, אני נחה על מיטה של עמינח. שלמות. באמסטרדם על מיטה של הולנדיה. (וכמובן הם מטיסים אותי לשם להפקת הפרויקט) 

תודו זה רעיון גדול. שנה חדשה מתחילה, ואני מבסוטה שהנחתי אותו פה.

טיפ לשמחה: קחו לעצמכם NAP#. גם עשרים דקות של שכיבה במאוזן עם עיניים עצומות, מחוללות פלאים. למרבית הפלא, כל דקה שבה אנחנו לא מביטים במסך, מטעינה אותנו.

יעל שושני מבסוטה

• אוהבת לנוח. מקווה לשכלל את היכולת עוד ועוד.
• מאמנת ומרצה על שמחת חיים.
• נוהגת ברכב הטוב בעולם, הונדה ג'אז 2007, בצבע כסוף. (הוא הטוב בעולם כי הוא שלי)
• אמא לשמונה, לומדת להגמיש את עצמי בכל פעם מחדש, זה שם המשחק.
• מכינה מצגות צבעוניות ושמחות במיוחד להרצאות הזום שלי.
• אוהבת לעזור לאנשים לדייק את המסרים הכתובים והויזואלים שלהם, בתשלום.

אם יש לכם עוד רעיונות לגבי NAP# או רוצים לכתוב לי: אני פה: yael@mabsuta.co.il