החג שאין לנקוב בשמו.

כנגד שני סוגי נשים דיברה תורה, אלה שלוקחות את פסח בהליכה, ואלה שרועדות למשמע שמו.

"אל תדברו איתי על פ'!" יש האומרות עד ראש חודש ניסן. ומשקרב ראש חודש ניסן ורואות כי כלתה אליהן הרעה, יחגרו מותן באומץ וישעבדו את כל בני הבית למאמץ על אנושי למיגור החמץ, הבלאגן והלכלוך וכל יוצאי חלציהם. יש אשר ירהיבו עוז ויוסיפו תוכנית שיפוצים כללית לביתן, לכבוד החג שאין לנקוב בשמו.

לעומתן, יש נשים שכבר מט'ו בשבט, ממיינות ומוסרות מביתן את מרבית כליהן. משחקיהן וספריהן. ובקבוצת הווטסאפ השכונתית תיתפס במהירות הכוננית שסיימה את יעודה בבית אחד ומתחילה עתיד חדש בבית אחר. אותן נשים, מחזיקות סודות עתיקי יומין בניהול הבית, סודות שלמרבה השמחה, גיליתי וחשפתי אני, הבלגניסטית, ובמסירות נפש הנני מגלה על אוזניכן היום, אחיותי, יען כי פורים כבר עבר ואם יש משהו שמגיע לאחריו הרי הוא חג הפ'.

והנה עיקר התורה על רגל אחת :

  • נקי רק את החמץ. נכון שאפשר למיין בגדי קיץ וחורף ולעבור על כל הספריות והמשחקים, אבל ביננו אפשר גם אחרת: לקנות לקטנים משחקים חדשים לחג אולי גם ספר, ולהעלים את המשחקים שאת חוששת שיש בהם חמץ. מי מפריע לך למיין קיץ וחורף בפסח עצמו? אין שום הלכה מפורשת נגד זה אז אני בעד.
  • תכנני מהיעד אחרונית. באיזה יום תרצי שהמטבח יהיה כבר כשר לפסח? כשהיו לי קטנטנים שהחזיקו ביסקוויטים בידיים וטיילו איתם (מאחורי הגב, כן) לכל מקום בבית, העדפתי להכשיר את המטבח כמה שיותר מוקדם, אכלנו כשר לפסח עוד שבוע והייתי רגועה לגמרי שהם מסתובבים עם פפושדו.
  • חלקי את משימות הניקיון והבישולים לכל בני הבית בהחלטה משותפת. (מי עושה מה? ומתי?) הוסיפי למשימות הניקיון משימות כייף: פיקניק בחוץ, נסיעה לים, יציאה לפיצה, ערב סרט משפחתי וכיד הדמיון הטובה עלייך. אם זה בלוח, זה יקרה.
  • מעט ולאט, זו הדרך. התחילי ממדף אחד, מגירה אחת. זה גם מעודד (יש סיימתי!) וגם פחות מפחיד.
  •  הדבר הכי חשוב הוא הדיבור הפנימי שלך. הסתכלי על התקופה הזו כהזדמנות. שימי לב שאת יכולה להסתכל על המשימה ולדעת שעכשיו את משקיעה בעצמך. מפנה לך מקום להתחדש. מוציאה את מה שלא משרת אותך, ומאפשרת זרימה של שפע אלייך.
  • את בת חורין, את לא שפחה של הבית, של הדת, או של החג. יותר מזה, את מלכה. תני לעצמך את ההזנה של מלכה, אם זה באוכל, עיסוי, פודקאסט טוב, זמן לרקוד, מה שמטעין אותך.
  • כלל הזהב שבעלי קבע בתחילת נישואינו: "תעשי מה שקל לך". נראה לי שזה הכלל ששומר על השפיות של שנינו. נכון, חג אבל זה לא אומר שצריך להשתגע. בבלוג שלי יש מבחר מתכונים קלים ללא גלוטן ולפסח, את מוזמנת לקבל השראה. ומי שמכירה אותי יודעת שאני תמיד אומרת, שלארוחת ליל הסדר לא צריך המון אוכל! אחרי מי יודע כמה כזית של מצה ומרור, כולם נהיים סופר-שבעים.. (וגם למחרת אין מי יודע מה תאבון, מניסיון).

ושתי מילים לנשים המתקותקות: הכלה וגמישות.

שיהיה לכולנו פסח שמח וגם כשר.

עוד באותו נושא:

כיף לשתף