בא לי לחיות בעולם תמים. עולם מלא טוב וחסד ואנשים טובים. נטול בירוקרטיה ופוליטיקאים ורשעים מכל הסוגים… אבל זה העולם שה' יצר לנו, עם כאב לב ורוע ומלחמות. ובתוך החיים האלה יש רגעים של טוב והם מאירים וזוהרים יותר מכל הרגעים החשוכים. ואפילו כמו שרבי נחמן מאתר את זה באחד הסיפורים שלו: שהלילה שואל את היום: מדוע כשאתה בא אין לי שם? כלומר ברגע שמתחיל קצת אור כבר אי אפשר לקרא ללילה לילה כי זה כבר בוקר. לא סתם נקראת הגאולה שלנו: אילת השחר. רגע קטן של אור בעולם חשוך הופך את הכל ליותר מאור ברור ובהיר.
אני הרי מתרגלת שמחה, מלמדת שמחה, מאמנת שמחה. ובכל זאת לפעמים גם אני זקוקה לבוסט, ואני מגלה אותו בכל מיני רגעים כייפים, כמו אתמול שמצאתי כרובית כתומה וסגולה והן התאימו לי בול לכובע שלבשתי. שמחתי וצילמתי כל שלב בהכנה שלהן לכבוד שבת. הרגשתי את הקב"ה שמח בי ובבחירה שלי. גם אמש, בעלי סיפר לי שמתוך שינה אמרתי: "איזה כייף" שזה המשחק שאני משחקת עם עצמי ביום יום ואפילו כתבתי עליו בספר שלי: מבסוטה: להיות אישה שמחה (שיש מצב שהוא עדיין במבצע של 60 שח בלבד פשוט כי אני מתעצלת לשנות באתר…) איך משחקים? פשוט את אומרת לעצמך "איזה כייף!" בהתלהבות ואז מחפשת מה כייף לך.
בוקר שישי, התעמלתי בנחת אני כבר לא צעירה כמו שהייתי אז מצאתי את ההתעמלות היפנית הזו שלוקחת 3 וחצי דקות ומפעילה את כל הגוף וגם צ'י קונג כייפי. ואז כמה ערבובים והכנסתי לתנור בלונדיז ללא גלוטן, לפנק את הצליאקי.
הנה המתכון:
בלונדיז ללא גלוטן
כוס קמח ללא גלוטן,
3/4 כוס קמח שקדים
כפית אבקת אפיה
2 כפות אבקת פודינג וניל
כוס סוכר לבן וכוס סוכר דמררה
3/4 כוס שמן
4 ביצים
שמים הכל בקערה ומערבבים עד שאין גושים
אופים על 170 מעלות כ40 דקות ללא טורבו.
המתכון לכרובית:
מבשלים אותה בסיר עם מכסה כ9 דקות (הופכים באמצע) אם קניתם צבעונית בשלו כל צבע בנפרד…
מוציאים ומסננים, מורחים בשמן זית שמעורב עם קצת פסטו ביתי, פטרוזיליה מלח גס ושום כתוש ואופים עד שמזהיב…
