בטח שלא, את חושבת לעצמך כשאת קוראת את הכותרת ורואה את התמונה. אבל ביננו, עד כמה את לוקחת בחשבון מה אחרים חושבים עלייך?
כמה פעמים היית בבית והבית לא היה הכי מסודר , ולך זה לגמרי לא הפריע…
עד שנכנסה השכנה!
כמה פעמים שאלת את עצמך אם ומה יחשבו האחרים על הופעתך?
כמה פעמים ניסית לקלוע לטעמם של האורחים שבאו לשבת?
כמה פעמים רצית לעשות משהו ונמנעת, בגלל שזה לא מקובל?
נכון, אנו זקוקות לחברה.
נכון, יש משמעות לגבולות ולנורמות שהחברה מייצגת. אבל, וזה אבל גדול, לכל אחת מאיתנו יש אישיות שונה לחלוטין מרעותה!!
ואגלה לכן סוד, אפילו הזברות שבעיננו נראות כך כל זהות, נבדלות זו מזו בדגמים שלהן, משהו שאפשר להבחין בו רק אם את זברה אבל בכל זאת, יש שונות. אני קוראת לך להקשיב לייחודיות שבך. להכיר בה. לא תמיד היא תצא החוצה, לא בכל סיטואציה אני מרשה לעצמי להיות שונה. אבל נקודת האור שזוהרת סביבי כשאני מקשיבה לקול הפנימי שלי שאומר לי:
"את מיוחדת. את נשמה ייחודית." אין, אין על האור הזוהר הזה.
" אלוהי, נשמה שנתת בי טהורה היא! אתה בראת, את יצרת, ואתה נפחת בי…
כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני!!!" (מתוך תפילת הבוקר)
קטע מופלא שקיבלתי הבוקר אומר את אותו מסר הרבה יותר יפה ממני:
כל אדם הוא בריאה חד פעמית
וידע זאת כל האדם: אני עם כוחותי, תכונותי,
פרצוף פני, וסגולות נפשי יחודי בעולם.
לא היה כמוני ועד סוף כל הדורות לא יהיה כמוני.
ואם כך, הקדוש ברוך הוא בוודאי שלחני לעולם
בשליחות מיוחדת ששום אחד לא יכול למלא אותה,
רק אני בחד פעמיותי.
הרב וולבה, עלי שור