תיאור התמונה מבסוטה מהחיים

עצמאות 70

כמה מחשבות שחלפו בי לשנת ה70 של המדינה

הבת שלי לא כאן

ביום העצמאות הזה

ביום ירושלים

בבת מצווה של אחותה

בלידה של האחיין שלה

הבת שלי בשליחות

בשירות לאומי באוסטרליה הרחוקה, כל כך רחוקה…

WhatsApp Image 2018 05 31 at 13.39.30

ואני שרציתי כל כך לבקר אותה

ולא הצלחתי

יושבת כאן ומרגישה געגוע ענק.

(הלוואי שהיה קצת יותר קרוב, הייתי קופצת…)

ויחד עם זאת יודעת שאין כמו הנערה החייכנית והמאירה הזו

לתת לילדים, לנוער שם, בעצם לכל מי שהיא פוגשת

קצת טעם של הארץ

זה הרבה מעבר למושגים שהיא מלמדת,

מעבר לכרזות על מדינת ישראל

למפה של ארץ ישראל שבו סימנו בנות השירות את מוקמות מגוריהן,

זו העצמאות שקורנת ממנה

האומץ להיות מי שהיא, יהודיה בלי להתבייש

דתיה בלי להתנצל

ששומרת על העקרונות שלה.

אני זוכרת שכשהייתי בחו”ל לאחר השירות לאומי שלי

חשתי

הכרת תודה עמוקה כלפי הורי שעלו לארץ

ראיתי ילדים יהודיים גדלים בחשש

כן, גם באמריקה, וידעתי שהאחים הקטנים שלי שבארץ

גדלים בחופש פנימי שקשה ליהודי שבגלות לתאר לעצמו.

וכל המילים וכל הסרטונים לא יכולים לשקף

את העוז הזה, את החופש והעצמאות הזו.

רק מפגש בלתי אמצעי

וזה מה שיביא אי”ה עוד יהודים לארץ.

אז מסביב מדברים על 70 שנות עצמאות

ועבורי השנה הזו,

כשאני כאן,

בזכות הורי שעלו לארץ, בעקבות אנשים חדורי אידאל

בדמות הרב דולגין ומשפחתו שלא רק דיברו על עליה אלא גם קיימו

בדמות אחיה ואחותה של אמא שעלו לארץ לפניה וגם סבתי שעלתה

בדמות עוד אנשים שארץ ישראל היתה בליבם

והורי פגשו וניצת בליבם הרעיון שגם הם יהיו כאן

והבת שלי

שם

יוצרת קשר אמיץ עם יהודים אוסטרלים חמים

ומדליקה גם בליבם ניצוץ של ארץ ישראל

ובעזרת ה’

גם בעקבותיה יגיעו לכאן

צעירים, ומשפחות,

אני מרגישה סוג של מדליקה משואה

מדור לדור

לתפארת מדינת ישראל.

את הטור הזה כתבתי אתמול בצהריים

ובערב

השתתפתי עם בני בשירת המונים

יחד עם עוד כ11,998 אנשים

בשירה של נעמי שמר

“על כל אלה” במיזם קולולם.

קשה להסביר כמה התרגשות

כמה הרגשה של עם ישראל חי

מעבר לכל המחיצות שכביכול מפרידות

כולנו רקמה אנושית קדושה וחיה..

הרגשתי שזו ההכנה הכי מתאימה לשירת הלוויים בבית המקדש.

בימים כאלה של עצמאות של 70 שנה למדינה

אלפי שנים לירושלים ולמתן התורה

בא לי לתת מתכון קצת שונה הפעם

מתכון לאהבה:

מתבוננים בכך

שאור גדול ועצום

הוא השורש של ההוויה הזו

שאנו קוראים לה עולם.

וכמו שהצבעים שאנו רואים

הם אור שנשבר בזוויות שונות

כך כל אחד ואחת מאיתנו

הוא אור גדול וזוהר שבא לידי ביטוי בדרך טיפה שונה

אצל כל אחד ואחת

ביסודנו אנחנו אור וטוב

לפעמים נוכל לפקוח עיניים

ולגלות את האור הזה, בחיפוש לעומק

ולפעמים

נעצום את עיננו פשוט נדע

שהאור הזה קיים.

נרגיש את האור שבתוכנו

נרגיש אותו משתקף סביבנו

בכל מבט.

אור שרק גדל והולך

גדל ומתעצם

ובקרוב ממש

כולנו נחייך ונרגיש אותו.

מה? ככה? מדור שלם בלי טיפה של אוכל?

אז הנה טיפ קטן:

כשאתם טוחנים עגבניות בבלנדר

ומוציאים אותן,

אל תשטפו את הבלנדר מיד.

שימו בו מלח, מים, טחינה גולמית ושום ותצא לכם טחינה מדהימה…

אהבתם? אשמח לשיתופים!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email