ברוך ה' עברנו את פסח, החזרנו את כל הכלים למקומם, והתחדשנו בלא מעט דברים. בכל שנה אני מקבלת הודעות על ספירת העומר, נשים שמברכות ומודות לאל על ההזדמנות הנהדרת לעבוד על המידות שלהן בכל יום לפי הספירה של אותו יום.
ואני? לא סופרת אף אחד ממטר…
לפי הספרדים ותורת הסוד, לא רק שנשים פטורות מהספירה, אלא גם עדיף שלא תספורנה. למה? סוד כבר אמרנו, אבל בואו נגיד שיש לי תחושת בטן. למה בשבילי לפחות, זה נכון.
נגיד שאתחיל לספור. נגיד ששכחתי יום. נגיד שאתחיל להתבאס שלא הולך לי עם המידה של היום/השבוע. מה תהיה התוצאה? אשה מרוגזת קל עד בינוני. תוסיפו לזה עוד פעם פעמיים ותגיעו למסקנה, שכנראה חכמים ידעו שיש לנו מספיק עם מה להתמודד כדי לשמוח, עדיף שנזרום מאשר שנספור .
זו דעתי הענייה, יאללה מוזמנות להגיב!
