כבר רציתי מזמן לכתוב על כך, והמחשבים שלי קרסו בזה אחר זה.
אבל יש סמארטפון, ברוך ה'. גם היום אחרי שנודע ששלושת הנערים נרצחו, כשאנחנו מופגזים יום יום, חשוב לשמוח. חשוב לחייך.
נכון שעכשיו ממש קשה, ופעולת החיוך היא כמו משהו מכני, כמו תלבושת,
אבל ברגע שאני מחייכת, אני מאשרת שיש על מה, שיש בורא. שיש טוב בעולם. שאנחנו חיים והחיים ממשיכים. שהשמש ממשיכה לזרוח, שאנו בתהליך של גאולה עם כל העליות וירידות של התהליך הזה.
במה אני יכולה לתרום למצב?
לחייך.
