יום הכיפורים – זה הזמן לצאת לחופש!

נראה לכם שהשתגעתי? תשמעו סיפור..

בעיירה קטנה נתפס פושע מסוכן. השריף שדאג לתושבי העיירה קיבל על עצמו את האחריות לשמור על הפושע. יום ועוד יום שמר עליו השריף באדיקות , שנה ועוד שנה.

שריף

בוא נצא לאיזה ערב, ביקשה אישתו. אני לא יכול, ענה לה, אני שומר על פושע מסוכן.

כבר שנתיים שלא יצאנו לנופש משפחתי התלוננה בתו הבכורה.

מצטער ענה השריף, הפושע חייב את מלוא השגחתי.

 

יום אחד קיבל השריף מכתב מאישתו: “זה או הוא או אני”

 

הוא ישב עם הפושע ולא ידע מה לעשות…

 

הם כבר נהיו ידידים טובים, והוא שיתף אותו בבעיה.

אישתי לא מוכנה שאני אשמור עלייך יותר, היא אומרת שאני אסיר לא פחות ממך.

 

ומה אתה חושב? שאל הפושע.

 

האמת, יש בזה משהו. ענה השריף.

 

אבל איך אני יכול לשחרר פושע מסוכן כמוך?

 

יש לי פתרון, הציע האסיר.

 

אני מסכים לא לחזור לחיי הפשע, כבר למדתי שהפשע לא משתלם.

 

תוכל פשוט לשחרר אותי, וכך גם אתה תצא לחופשי.

 

השריף התבונן בו במבט ספקני.

 

זה עניין של אמון, אמר הפושע.

 

האם אתה מוכן לתת בי אמון, להאמין שהטוב שבי יצליח להתגבר על הרע.

שלמדתי משהו ושאני יכול להשתנות.

 

אתה כבר מכיר אותי מספיק טוב.

 

תחליט.

 

ואכן, השריף החליט לצאת לחופשי, ולשחרר את האסיר…

 

יצא סיפור יפה נכון?

 

אבל מה הקטע? ומה קשור הסיפור הזה ליום הכיפורים? לצאת לחופש?

חופש

 

 עכשיו אני מרימה להנחתה:

את השריף מהסיפור!

 

את יכולה לתת לאסיר המסוכן ביותר שאת שומרת עליו קרוב קרוב חופש, וכך לצאת לחופשי בעצמך….

 

ומי אסור ואזוק וכבול אלייך?

 

כל הכעסים הישנים שלך,

 

כל ההיפגעויות שנפגעת אי פעם מאי- מי ולא הסכמת לסלוח עליהן…

 

כל המילים הנוראות שנאמרו לך…

 

כל העוולות שנעשו כנגדך.

 

אם את שומרת את כל אלה קרוב קרוב אלייך, את בעצם כלואה יחד איתם בכלא.

 

וכמו שאמר האסיר…

 

זה עניין של אמון.

 

אבל לא כמו בסיפור, העניין הוא לתת אמון בה’ יתברך.

 

לתת בו אמון שגם הפגיעות האלה היו מדויקות ומכוונות על ידו בשביל הצמיחה שלך.

 

שכל מה שעברת במסע חייך עד כה וכל מה שתעברי

 

הוא ממש לטובתך, וכל מי שפגע בך היה רק שליח.

 

אז האם את מוכנה לתת אמון, לשחרר ולסלוח?

 

זה לא אומר שמעכשיו את מאפשרת לאנשים פוגעניים לפגוע בך, אלא להיפך,

את מבינה כמה את אהובה ומיוחדת וחביבה על ה’ שמאפשר לך לנקות את משקעי העבר.

 

 ולצמוח להיות את עצמך האמיתית שנבנתה למרות (ואולי דווקא בזכות) הרגעים המאתגרים האלה שעברו עלייך.

 

למי שרוצה לרוץ עוד כמה קילומטרים במודעות, אפשר להוסיף, כי מה שמאוד עוזר לאדם להיות טוב, זה כשמתבוננים עליו בתור שכזה. כי באמת מתחת לכל הרוע ישנה נשמה שניתנה מבורא העולם, נשמה שאי אפשר לקלק אותה כלל. ועצם החיפוש והתבוננות על הטוב שבאדם עוזרת לו להתרומם ולהיות באמת טוב. ( על פי דבריו של ר’ נחמן בתורה רפ”ב)

 

מאחלת שנה טובה ומבקשת סליחה אם פגעתי במישהו מכם…וסולחת ומוחלת לכל מי שפגע בי בכל דרך שהיא…

יצאתי לחופש…

רק עוד בקשה קטנה… אם נהנית מהסיפור אנא שתפי… (פייסבוק או מייל…הכל סבבה.) אם את מכירה מישהי שצריכה לשחרר את האסיר שלה…שלחי לה את הסיפור הזה בהרבה אהבה...

ויאללה תביאו תגובה…

תודה ושנה הכי טובה, יעל שושני, מבסוטה.

 

 

אהבתם? אשמח לשיתופים!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email