פנימה והחוצה: סודות מהפקת האופנה של מבסוטה

החודש היו לי 2 הופעות תקשורתיות מאוד משמעותיות:

הראשונה: הוצאתי לאור את הווידאו שלי על סדנת 'מבסוטה מהחיים'

וידאו שבו אני מספרת איך הגעתי להיות מנטורית לשמחת חיים…

והשניה: כיכבתי במגזין 'פנימה' במדור הסטיילינג.

אחלה הפקת אופנה של לוק למבסוטה העסקית…

אני רוצה לשתף אתכן בחוויות מאחורי הקלעים של שתי ההפקות האלה.

נתחיל בווידאו שעשיתי. הגעתי לשיחת יעוץ בריינר תקשורת שבה באופן מאוד מקצועי מכרו לי את האפשרות לעשות וידאו על העסק.

והחלטתי לקפוץ למים. מישהו אמר פעם שאם אתה רוצה להשיג תוצאות שונות, עלייך לנקוט בפעולות שונות, ווידאו כזה היה דבר שעדיין לא עשיתי.

כבר בשלב הכתיבה של הקופירייטר הרגשתי שאני עושה פה משהו שונה מאוד. מספרת קצת על העבר שלי, איך הגעתי לאן שאני היום, בחיים לא הייתי מעלה בדעתי לעשות דבר כזה. חשבתי לעצמי, את מי זה מעניין, אבל עידן וולר הקופירייטר שכנע אותי שסיפורים מוכרים, אז זרמתי.

כשהצטלמתי לווידאו, הטקסט רץ לפני בטלפרומפטר, ושוב ושוב תיקנו טעויות שעשיתי תוך כדי דיבור… אבל ההערה הכי חשובה של הבמאית הייתה כשהתעייפתי קצת: תחזרי לאנרגיה שלך…

גיליתי, שיש לי היכולת, אפילו באופן מאולץ לחזור לתדר האנרגיה הגבוהה שלי, של השמחה  האמיתית, ולשדר החוצה את זה שאני פשוט שמחה להיות אני.

זה פשוט ונכון בכל מצב, רק שלפעמים אני צריכה להזכיר את זה לעצמי.

בצילומים ל'פנימה' באתי בגישה פתוחה. הבנתי, שאני הולכת לעבור חוויה מאוד שונה ממה שאני מכירה. היו בגדים מסוימים שהטלתי עליהם וטו, כי בכלל לא התחברתי.

אבל מה שלא היה נראה לי מזעזע, אמרתי לעצמי, יאללה תתנסי!..

הרשתי לעצמי לראות את עצמי שונה. אבל כשהגיע האיפור, לחלוטין לא הכרתי את עצמי!

הסתכלתי במראה ושאלתי מי זו?

ואז בדרך לצילומים, פגשתי קבצן. נתתי לו צדקה, והוא ביקש חיבוק.

אמרתי לעצמי, אם הוא רואה מבעד לאיפור שאני אחת שאפשר לבקש ממנה חיבוק, אז אני עדיין אני.

ומה שקרה במהלך הצילומים היה מדהים.

ככל שלבשתי בגדים ומטפחות ועשיתי פוזות שאני בכלל לא רגילה, יותר ויותר התחברתי דווקא לנשמה שלי, הטהורה הזו שה' נתן בקרבי.

הייתי בהוויה של שמחה והודיה לה' יתברך שנתן לנשמה המיוחדת שלי להיות בתוך הגוף הזה…

ואני חושבת שמשהו מזה אפילו אפשר לראות בצילומים.

אז מה אני לוקחת מהחוויות האלה:

שיציאה מאיזור הנוחות שלי מפגישה אותי עם רמה גבוהה יותר של מי שאני באמת.

עוזרת לי לגלות את השמחה בעצם זה שאני פה. בעצם ההוויה שלי.

ואם את קוראת את זה עכשיו, הייתי רוצה שתחשבי על משהו קטן שאת יכולה לעשות, איזו קפיצה קטנה מחוץ לאזור הנוחות שלך ותהיי מוכנה לקבל את התובנות שממתינות לך במקום הזה…

תודה ענקית לברוריה ברטלר הסטייליסטית

לאסתר נסתר המאפרת

לחומי בוטיק על הבגדים והתיקים ושרשאות הגולדפילד

לאלישבע מאיר על הצבע הג'ינג'י המהממם…

לצלמת הדס פרוש מפלאש 90

ולמענית רבינוביץ' על תכשיטי הזכוכית המדהימים.

 

ועכשיו למתכון מפנק במיוחד,

מתאים מאוד ליד מרק חורפי טוב, או כחלק מהכיבוד למסיבת חנוכה משפחתית…

לחמניות שום.

שמים בקערה לפי הסדר הזה:

כוס מים פושרים

כף שמרים 
כף סוכר
3 כפות שמן 

3 כוסות קמח 
חצי כפית מלח

מערבבים הכל עד שיוצא בצק. מתפיחים כחצי שעה (או עד שמכפיל את הנפח) ועושים כדורים. 
מכניסים לתבנית מחכים חמש דק מכניסים לתנור ל180 מעלות ל20 דקות
לרוטב: שמן זית,(פטרוזיליה אם רוצים), מלח ושום מערבבים הכל ושופכים מעל הלחמניות כשהן מוכנות…. יאממי!!