הבוקר, לאחר שנת לילה טרופה למדי, זכיתי לכמה וכמה השכמות בעת בוקר מוקדמת במיוחד, עבורי לפחות. דבר ראשון בבוקר אזעקת רכב קרעה את שרעפי בלי שום עדינות. מדי 3 דקות עלה הסלסול הצורמני של האזעקה וכל כך הבהיל אותי עד שירדתי טרוטת עיניים לקחת את המפתח לוודא זה לא הרכב שלי שמקים מהומה שכזו.
לא, זה לא היה הרכב שלי, וחבל שכך, כי האזעקה המשיכה לה כך ללא הפרעה יותר משעה. כ-10 דקות לאחר האזעקה, הצטרפה השכמה נוספת מצד ילדים שמחים וצוהלים במיוחד ( לא שלי) שצעקו והריעו ושרו מחוץ לחלוני.
לא עזר שאמרתי להם שלא כל אחד חייב לקום כשהם קמים…
בשש וחצי הצטרף לסימפוניה הפלאפון של בתי בצלצול סיני שאי אפשר להתעלם ממנו, ומסתבר שהיא דווקא מצליחה להתעלם ממנו טוב מאוד, רק לי משום מה זה מפריע. בשלב זה התחלתי להתפקע מצחוק, עדיין במיטה.
אגב, זה אחד הטיפים שלי לחיים: במצב שאין לך שום שליטה עליו, פשוט תתחילי לצחוק. (מתאים לרוב הסיטואציות המעצבנות שנתקלים בהם)
קולות המלמול של בני התינוק היו הצליל הכי נעים להתעורר אליו הבוקר בתוך קונצרט ההשכמות שה' תפר לי. הוא זה שהוציא אותי סוף סוף מבין השמיכות.
כשבעלי התקשר מהנופש שלו (לעובדי בזק) כדי להעיר אותי, הוא וודאי התפלא לרמת הערנות בה קיבלתי את פניו.
בהתחלה, כשניסתי עדיין לחזור למיטה החמה, למרות שידעתי שאין לי סיכוי להירדם, ניסיתי לחשוב על המשמעות של ההשכמה. יש מושג כזה באנגלית "קריאת התעוררות" A Wake up call
שמשמעותו לקבל קריאה מהחיים עצמם, לשנות משהו, לנהוג אחרת. להתעורר מההרגלים, להתנער מהנוחיות ולקום, פשוט לקום ולעשות.
אני לא יודעת למה זכיתי הבוקר ל "מולטי השכמה פלוס פרימיום" ,
(אולי פשוט כדי לתת לי רעיון על מה לכתוב?)
אבל אני מודעת לצורך שלי להתעורר באמת. להיות ערנית וקשובה לכל הסובבים אותי. להעיר ולעורר את היצירתיות שלי שתבוא לידי ביטוי בעוד תחום ועוד ועוד… להעיר את הרצונות הטובים, את החזון ואת המרץ להוציא את כל הכוחות הגנוזים לפועל.
וואו , זה הרבה עבודה. נשמע לי מעייף מאוד. אולי אלך לחטוף תנומה קלה לפני שכל ילדי הגנים שממול הבית שלי יצאו לחצר?
ועכשיו לאוכל.
בראש השנה הכנתי מאכל טעים במיוחד (תעיד על כך חברתי ליישוב שהתארחה אצלי) הקרוי :
פרגיות ברוטב גן עדן.
(מצאתי אותו באינטרנט)
מכיוון שאנחנו בפרשיות בראשית, לא כך כך רחוקים מגן עדן, (וכמובן המתכון קל להכנה) אני מביאה בפניכם את המעדן הזה. (ואפילו לא תצטרכו למכור לי את הבכורה תמורתו…)
10 נתחים של "סטייק פרגית"
(אני משתמשת בבשר השומרון, הם מעולים. באריזה שלהם יש בערך 6 סטייקים שבהחלט מספיק למשפחה גדולה בלי אורחים ואני משנה כמויות בהתאם.)
לקמח ולצלות במחבת כבדה משומנת עד שמלבין – לא יותר.
לרוטב:
להמשיך באותה מחבת של הפרגיות:
לפרוס 4 בצלים לרוחב לפרוסות דקות ולטגן/ לאדות עד שהטבעות מזהיבות. להוסיף 4 כפות קמח, לבחוש ולהוסיף 4 כפות דבש/סילאן, 2 כפות גדושות מרק עוף (למי שמשתמש ומי שלא קצת מלח) ואחר כך שנוצרת בלילה רותחת לדלל עם 2 כוסות מים.
להרתיח עד שהעיסה מסמיכה ומבעבעת.
לשים את נתחי הפרגית בתבנית , לשפוך את הרוטב, לזרות שקדים מולבנים, (טעים גם בלי) לעטוף בנייר אלומיניום או נייר אפיה את התבנית ולאפות כ-50 ד' בחום בינוני.
הפרגיות יוצאות נימוחות, והרוטב מעולה.
מצוין גם בחימום על הפלטה.
