מבסוטה מרימה
- שמחת חיים
- תובנות לחיים
סוף החופש או התחלת הלימודים?
לאמהות רבות, עכשיו מתחילה החופשה האמיתית. אני מוצאת את עצמי מתרגשת עם בני השביעי שעולה לכיתה א', עם הקטנצ'יק שעולה לגן חובה וגם עם הגדולים
לקחת אחריות על השמחה שלך!!
הפעם אני לא הולכת לכתוב הרבה אני רק רוצה לעודד אותך למחשבה,
עוד מחשבות על רובין וויליאמס
כמו שאמרתי לכם בפוסט הקודם רובין לא עוזב את המחשבות שלי. שאלתי שם שאלה, מי אתה רובין וויליאמס? ובעצם, לא עניתי תשובה.
מי אתה רובין וויליאמס?
אני בטוחה שרובין בעצמו שאל את השאלה הזו: האם אני אלכוהליסט, דכאוני, סובל ממניה דפרסיה, או מצחיקן בלתי נלאה ,שחקן על, מי אני בעצם?…
הטוב הרע והמכוער
נכתב לפני פרוץ צוק איתן … הטוב הרע והמכוער יש סרט כזה שהאמת אף פעם לא ראיתי. מערבונים זה לא הקטע שלי. אבל הכותרת, כל
גאולה. תיכף מגיעה.
פוסט מיוחד ל יז' בתמוז. כשבני ישראל היו נתונים בשעבוד הקשה במצריים, היו אלה הנשים שנפגשו לסדנאות של תופים ומחולות לקראת הגאולה. עוגת בית
לשמוח גם עכשיו.
כבר רציתי מזמן לכתוב על כך, והמחשבים שלי קרסו בזה אחר זה. אבל יש סמארטפון, ברוך ה'. גם היום אחרי שנודע ששלושת הנערים נרצחו, כשאנחנו
חטופים
חטופים. כשאתם מתבוננים בתמונה הזו, עם יד על הלב, מה אתם מרגישים? לחץ? דאגה? כאב? עצב? האשמה? אשמה? בקיצור, משהו ממגוון הרגשות השליליים העומדים לרשותנו?
לבכות באומן.
לבקשת יהודית, אני מספרת עוד קצת חוויות מאומן. ברוך ה' זכיתי בחופשת הקיץ לטוס לאומן, וכמובן שאני רוצה לחזור על כך השנה בעזרת ה' ובישועתו.
סוף החופש או התחלת הלימודים?
לאמהות רבות, עכשיו מתחילה החופשה האמיתית. אני מוצאת את עצמי מתרגשת עם בני השביעי שעולה לכיתה א', עם הקטנצ'יק שעולה לגן חובה וגם עם הגדולים
לקחת אחריות על השמחה שלך!!
הפעם אני לא הולכת לכתוב הרבה אני רק רוצה לעודד אותך למחשבה,
עוד מחשבות על רובין וויליאמס
כמו שאמרתי לכם בפוסט הקודם רובין לא עוזב את המחשבות שלי. שאלתי שם שאלה, מי אתה רובין וויליאמס? ובעצם, לא עניתי תשובה.
מי אתה רובין וויליאמס?
אני בטוחה שרובין בעצמו שאל את השאלה הזו: האם אני אלכוהליסט, דכאוני, סובל ממניה דפרסיה, או מצחיקן בלתי נלאה ,שחקן על, מי אני בעצם?…
הטוב הרע והמכוער
נכתב לפני פרוץ צוק איתן … הטוב הרע והמכוער יש סרט כזה שהאמת אף פעם לא ראיתי. מערבונים זה לא הקטע שלי. אבל הכותרת, כל
גאולה. תיכף מגיעה.
פוסט מיוחד ל יז' בתמוז. כשבני ישראל היו נתונים בשעבוד הקשה במצריים, היו אלה הנשים שנפגשו לסדנאות של תופים ומחולות לקראת הגאולה. עוגת בית
לשמוח גם עכשיו.
כבר רציתי מזמן לכתוב על כך, והמחשבים שלי קרסו בזה אחר זה. אבל יש סמארטפון, ברוך ה'. גם היום אחרי שנודע ששלושת הנערים נרצחו, כשאנחנו
חטופים
חטופים. כשאתם מתבוננים בתמונה הזו, עם יד על הלב, מה אתם מרגישים? לחץ? דאגה? כאב? עצב? האשמה? אשמה? בקיצור, משהו ממגוון הרגשות השליליים העומדים לרשותנו?
לבכות באומן.
לבקשת יהודית, אני מספרת עוד קצת חוויות מאומן. ברוך ה' זכיתי בחופשת הקיץ לטוס לאומן, וכמובן שאני רוצה לחזור על כך השנה בעזרת ה' ובישועתו.