מבסוטה מרימה
- שמחת חיים
- תובנות לחיים
ושמחת בחגך
איך אני אוהבת את עונת החגים. אני אוהבת את פיוטי הסליחות אני אוהבת את המאכלים של החגים את תחושת ההתחדשות והיציאה מהשגרה שבקושי הספקנו להתרגל
ראש השנה בקלות חלק ב' | מתכונים קלים
פרויקט ראש השנה חלק ב' {נכתב ערב ראש השנה תשע"ה, כשמיד אחרי ראש השנה הגיעה גם שבת…} אחרי שקיבלתם את הפירוט של אורני בפוסט הקודם,
על התמכרות ועוגיות שוקולד צ'יפס
אני מודה , אני מכורה. מכורה לפלאפון. וזה עצוב לי, וזה משהו שאני רוצה לשנות אבל כרגע השלב הראשוני זה להודות שאני מכורה. בודקת ווטסאפים,
על חלומות
אני נוסעת כרגע ברכבת לירושלים, והנופים המקסימים של ארצנו חולפים על פני בעוד השמש השוקעת לאיטה מאירה אותם והירוק מנצנץ אלי מכל עבר. אגם קטן
פורים לנו- נשכח את הכל?
יש איזו נטיה לראות בפורים חג של שחרור רסן. אבל דווקא כשמתבגרים, זה הופך להיות חג מאוד תובעני. להספיק את מצוות היום, הקריאה במגילה, מתנות
לשם שינוי: מסעדה בבית
זה שאני אוהבת אוכל , זה לא סוד, הרי מי שיש לה טור על הגיגים ומתכונים זה די מתבקש. אבל זה שאני אוהבת לאכול בחוץ,
חייבת לעבוד קשה?
למה נדמה לנו שאנחנו חייבות לעבוד קשה? אם זה בעבודה או בבית, יש לנו איזו תפיסה שאוי ואבוי לי אם חס וחלילה יהיה לי קל.
על החיים ועל המוות
יום הזיכרון תשע"ז. הרהורים על החיים ועל המוות מלווים אותי כל הזמן. אני יתומה אז ברור.. וגם בתור ילדה "זכיתי" להכיר ילד שמת ממחלה עם
יום הזיכרון או יום הדיכאון?
יום לפני יום הזיכרון ערכתי ראיון מרגש ומעצים עם פרחיה אפטר, אמו של נעם אפטר הי"ד שנרצח ע"י מחבלים בעודו נועל את דלתות חדר האוכל
ושמחת בחגך
איך אני אוהבת את עונת החגים. אני אוהבת את פיוטי הסליחות אני אוהבת את המאכלים של החגים את תחושת ההתחדשות והיציאה מהשגרה שבקושי הספקנו להתרגל
ראש השנה בקלות חלק ב' | מתכונים קלים
פרויקט ראש השנה חלק ב' {נכתב ערב ראש השנה תשע"ה, כשמיד אחרי ראש השנה הגיעה גם שבת…} אחרי שקיבלתם את הפירוט של אורני בפוסט הקודם,
על התמכרות ועוגיות שוקולד צ'יפס
אני מודה , אני מכורה. מכורה לפלאפון. וזה עצוב לי, וזה משהו שאני רוצה לשנות אבל כרגע השלב הראשוני זה להודות שאני מכורה. בודקת ווטסאפים,
על חלומות
אני נוסעת כרגע ברכבת לירושלים, והנופים המקסימים של ארצנו חולפים על פני בעוד השמש השוקעת לאיטה מאירה אותם והירוק מנצנץ אלי מכל עבר. אגם קטן
פורים לנו- נשכח את הכל?
יש איזו נטיה לראות בפורים חג של שחרור רסן. אבל דווקא כשמתבגרים, זה הופך להיות חג מאוד תובעני. להספיק את מצוות היום, הקריאה במגילה, מתנות
לשם שינוי: מסעדה בבית
זה שאני אוהבת אוכל , זה לא סוד, הרי מי שיש לה טור על הגיגים ומתכונים זה די מתבקש. אבל זה שאני אוהבת לאכול בחוץ,
חייבת לעבוד קשה?
למה נדמה לנו שאנחנו חייבות לעבוד קשה? אם זה בעבודה או בבית, יש לנו איזו תפיסה שאוי ואבוי לי אם חס וחלילה יהיה לי קל.
על החיים ועל המוות
יום הזיכרון תשע"ז. הרהורים על החיים ועל המוות מלווים אותי כל הזמן. אני יתומה אז ברור.. וגם בתור ילדה "זכיתי" להכיר ילד שמת ממחלה עם
יום הזיכרון או יום הדיכאון?
יום לפני יום הזיכרון ערכתי ראיון מרגש ומעצים עם פרחיה אפטר, אמו של נעם אפטר הי"ד שנרצח ע"י מחבלים בעודו נועל את דלתות חדר האוכל