בשבת שעברה ניסיתי מאפה מילדותי שנקרא Baked ziti יצא די מזעזע. אולי המוצרלה לא הייתה ממש טובה או שהריקוטה בארץ יש לה טעם אחר, אבל אני לא מתייאשת. אני אנסה שוב בהזדמנות. (בשום אופן לא השבת, ניתן לעצמנו תקופת התאוששות…) אבל אני לא מתייאשת. ככה זה מדענית אמיתית.

בתור מדענית יש לי מדי פעם תגליות, החשובה שהן היא  חום שאריתי. מה זה אומר? שאפשר בהחלט לסיים את האפיה בחום שנשאר בתנור אחרי שמכבים אותו. במקרה של סלומון אני אפילו מכניסה אותו לתנור מכובה מיד אחרי שסיימתי לאפות חלות והופ, אחרי כ20 דקות הוא מוכן. כן, אפיה בתנור מכובה. אני כבר מוכנה לקבל פרס נובל על זה.

אבל אם ניקח את המושג הזה לתחום הנפש, תחשבו על זה, כמה חום שאריתי הוא משמעותי. הנה, פני כשבועיים הייתי באזכרה של אבא שלי המתוק, שיותר שנים ממה שזכיתי לחיות איתו, הוא כבר מבלה בשמיים, ועדיין כשאני רוצה לקבל חום ואהבה, אני רק צריכה להיזכר בו וכבר יש לי תחושה מצויינת של חום ואהבה (וגם מנת געגוע).

וזה מזכיר לי לתת לילדים שלי מנות גדושות של חום ואהבה שיהיו איתם ברגעים שבהם הם רחוקים ממני.

כבר תקופה לא קצרה אני מנסה להכין קרקרים ללא גלוטן, ונדמה לי שאני כבר קרובה לגרסה הסופית.

אני שופכת לקערה בערך כוס של פשתן זהוב, כף או שניים צ'יה, ומרכיב הקסם: כפית אבקת פסיליום. את הפסיליום והפשתן זהוב אפשר להשיג בניצת הדובדבן.

עכשיו אפשר להוסיף קצת שיבולת שועל, לא חובה, וכל מיני גרעינים שיש לכם בבית: גרעיני חמניה דלעת וכאלה, שומשום, שומשום שחור, קצח, אני שמה גם בצל מטוגן מיובש. וקצת מלח.

מוסיפה מים נראה לי משהו כמו 2 כוסות, זה נראה מוגזם, אבל הפשתן והצ'יה סופחים אותם והופכים לג'לי כזה.

מחכה לפחות חצי שעה, מערבבת, ושוטחת על נייר אפיה. מפזרת מלמעלה תבלין בייגל או מלח גס. אופה ב150 מעלות, עד שיבש לגמרי. כדאי באמצע האפייה להוציא ולחרוץ או בסוף פשוט לשבור. לפעמים חלק מוכן וחלק עדיין רטוב, אז אני מוציאה מה שמוכן ונותנת לשאר עוד קצת זמן. לרוב חום שאריתי יעשה את העבודה.

הפוסט קרקר בריא ללא גלוטן הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

אז כשאכלתי שניצל פופקורן בJem's הרצליה, הייתה לי חוויה כזו. ומאז אני מנסה לשחזר.

עובדה שניה, הקטן שלי צליאקי, אז אני עושה בעיקר דברים ללא גלוטן.

עובדה שלישית מפסח שוכבת אצלינו בצד התבנית הזו של food appeal שממש לא חשבתי שאני אשתמש, קיבלנו את זה כחלק ממתנת פסח. שמרתי בצד עם הכרטיס החלפה והכרטיס החלפה אבד, אז אמרתי, מה יש לי כבר להפסיד, טבלתי אותו והרווחתי בענק.

בקיצור התבנית הזו מכניסים לתנור חם, לקח אולי 20 דקות והשניצלים היו מוכנים וקריספיים מצד אחד, כיביתי את התנור, הפכתי לצד השני, והם חיכו בסלנות לילדים שחזרו מהטיול והיו מושלמים. (לא בדיוק כמו במסעדה אבל מספיק קרוב)

חזה עוף: גוזרת במספריים של מטבח 0יש באיקאה רמי לוי ועוד, הכי נוח לגזור ככה לפיסות

משרה במיונז בנדיבות (נגיד 3 כפות) וחרדל גרגירים כף גדושה. מערבבת את זה, וזה מחזיק במקרר יפה אפילו כמה ימים.

כשמגיעה העת להכין את השניצל, מוסיפה ביצה ומערבבת. טחנתי במעבד מזון קורנפלקס ללא גלוטן (רמי לוי) לפירורים גדולים, הוספתי קצת פצפוצי אורז, קצת אבקת מרק בטעם עוף, קצת מלח שום. טבלתי כל חלק בפירורים והנחתי בתבנית. לא צריך שום שמן!!!!

התלונה המרכזית שלי: התבנית קטנה מדי למשפחה שלנו!! צריך 2 נגלות…

אפיתי (טוב על זה כבר כתבתי לכם) ובום, שניצל!!

כמעט שכחתי!! לכלי קורים קריספר, והשגתי לכן קוד קופון של 20% הנחה (כרגע אין במלאי אבל אמור לחזור) עד סוף ספטמבר 2023. היכנסו לאתר, תרשמו mabsuta  ותקבלו את ההנחה!!!

הפוסט בום שניצל! (ללא גלוטן) הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

מאידך אני מנסה תמיד למצוא את הדרך לצמצם את זמן העמידה במטבח למינימום. וגם כשאני מכינה דברים במטבח אני משתדלת לשמוע שיעור תורה כדי להתחבר למהות של השבת או החג. אז אני לא מוותרת לגמרי על הרוחניות ומנסה למצוא לה את המקום הייחודי שלה בתוך העשייה.

אני מכינה מאכלים מיוחדים לחג וחושבת על עם ישראל שחיכה כל כך למתן תורה ,ספר וספר ובסוף נרדם… ומבקשת מה' שרק לא ארדם, שיפתח לי את הלב אל החג הזה ואל כל תפקידי המגוונים. שבכל מה שאעשה, אהיה מחוברת למקור, לתורה ולבורא.

שבועות, חג הגבינות, הוא חגיגה בפני עצמה. אצלנו מאוד אוהבים מאכלי חלב, ותמיד יש כמה מתכונים שאני חייבת לנסות בחג הזה. שנה אחת ניסיתי להכין עטייאף שזה מעיין פנקייק מזרחי, יצא כמו לחוח אבל עם המון פצ'קריי ובלי הטעם הטעים של הלחוח. כזאת אני, חייבת לנסות משהו חדש. לעיתים רחוקות יוצא מוצלח.

מתי כבר אפסיק לנסות ואצמד למתכונים המנצחים והטובים שלי? מעניין על מה אפול השנה….בכל אופן יש לי באמתחתי מתכונים מעולים שהם בגדר "אל כשל" ומהם אינני נפרדת….הראשון בהם הוא עוגת גבינה פירורים של אחותי. הנה עוד שניים.

עוגת גבינה סופנית של נרי שפירא:

לערבב יחד בקערה אחת (רצוי במטרף)

500 גרם גבינה לבנה
4 כפות שמנת חמוצה
4 כפות פודינג וניל
4 כפות קורנפלור
3/4  כוס סוכר
4  חלמונים
שקית סוכר וניל

בקערה גדולה להקציף:
4 חלבונים
1/4 סוכר

לשפוך את תערובת הגבינה לקצף הביצים ולקפל יחד לאיחוד התערובות.

לאפות 10 דק' בחום 200 אחר כך להוריד  לחום נמוך 120 לעוד שעה.

אני שמה תבנית מלאה מים מתחת לתבנית העוגה.

-מקררים בתנור-
-מקציפים ומורחים על העוגה שהיא קרה-
שמנת מתוקה
מה שנשאר מהפודינג
1/2 כוס חלב

 קינוח מושלם לארוחה בשרית בשבועות ולא רק בחג:

עוגת גבינה פרווה

לא באמת עוגת גבינה אבל אם לא תגלו לאף אחד את הסוד הם יחשבו שנפל לכם בורג כי אתן מגישות עוגת גבינה בתום ארוחה בשרית. נראה ונטעם כמו האורגינל.

1  קופסא בינונית אננס משומר עם הנוזלים (565 גר' נטו, 340 ברוטו(  אם משתמשים בקופסא יותר גדולה, לשפוך כרבע מהנוזלים ולהוסיף עוד חצי כוס קמח.
4 ביצים
1/2  כוס שמן
1/2  כוס קמח
1/2 כוס סוכר
1  סוכר וניל
1  כפית אבקת אפיה
2  בסיסי פאי מוכנים/ או ליצור בסיס מביסקוויטים /בישקוטים טחונים עם כף שמן ומעט מים.

מחית אוכמניות, פירות יער וכדו' או ריבה מדוללת במעט מים (2-3 כפות)

לחמם תנור ל170 מעלות.

 אם משתמשים בבסקווטים או בישקוטים: לטחון הכל עם מעבד מזון או בלנדר ידני
לשפוך על הבסיס. (אין צורך לנקות את מעבד המזון מפירורי הבסקויט.)

לאפות בערך 35 דקות, העוגה צריכה להיות קצת שחומה בצדדים ועדין מעט רכה.
כשמתקרר לשפוך מחית אוכמניות/ריבה מדוללת.

ניתן בקלות להפוך לעוגה ללא גלוטן, בסקווטים ללא גלוטן וקמח קונדיטור עושים עבודה מצוינת.

תובנה חשובה לחג, מנסיון: בבית שלנו שיש בו רבים שנוהגים ללמוד כל הלילה (או להתרוצץ  בקרבת הלומדים) שעות הבוקר מאופיינות בכך שכל אחד קם בזמן אחר. לכן אני מכינה צ'ופרים לבוקר: קורנפלקסים מיוחדים, גבינות, ירקות, מעדנים, עוגת גבינה . כל אחד בזמן שהוא קם עושה לו "ארוחת בית מלון"  ורק בצהריים אנחנו סועדים ארוחה חגיגית ביחד.

חג שמח!!

הפוסט שבועות = עוגות גבינה? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

טוהר ונקיון, כנות ואמת, אלה דברים שהצבע הלבן מסמל. הצבע הלבן מכיל את כל הצבעים בתוכו ובשל כך הוא נחשב למשהו שמסמל שלמות. בנוסף, הצבע הלבן, כאמור, מסמל נקיון ולכן הוא מייצג התחלה חדשה או מצב חדש לגמרי. טהרה, למשל, מסומלת בלבן. הכהן הגדול לבש בגדי לבן, כלות לבשו לבן.

חג השבועות, חג מתן תורה, הוא חג שאמור להאיר בנו את האור של התורה. אור של טוהר, תום ושלמות. לכן הצבע הלבן כל כך מתאים, בלבוש ובמאכלים.

גם הילולת רבי שמעון בר יוחאי, שנחגגת בהדלקת מדורות, אמורה להאיר את האור והחום שבתורה.

אבל לצערינו, הרבה אנשים חיים תורה חשוכה. תורה של איומים והפחדות, של עמידה על קוצו של דקדוק הלכתי תוך רמיסה ברגל גסה את כבוד הזולת. תורה שנתפסת כאמת דורסנית, שלא נותנת מקום לפרשנויות ובחירה אישית.

בכל פעם שאני נתקלת באנשים החיים כך, כואב לי.

איך תאיר התורה בליבם של אנשים הרחוקים ממנה, אם לא יאירו להם פנים, יראו להם את המאור שבה שיחזירם למוטב?

היום יותר מתמיד אנו נוכחים, כי לדור שלנו מתאימה רק דרך של זוהר. אור גדול ומחמם לב. התורה, כמו הצבע הלבן, יכולה להכיל בתוכה את כל הגוונים השונים, וזה לא הופך אותה לפחות אמיתית אלא דווקא ליותר שלימה. הנבואות ש"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" מתחילות להתגשם בימינו , בזכות עוד ועוד אנשים המוסיפים אור, ומזריחים את נשמות ישראל, בכל מקום שהם.

אז לכבוד החגים המאירים של הקיץ, אני שמחה לשתף איתכם  מתכון לעוגת גבינה טעימה מאוד, וקלה הן להכנה והן בנקודות..

עוגת גבינה של אביטל גור אריה:

שלב א':
750 ג' גבינה

3 גביעים שמנת חמוצה 
3 כפות קורנפלור
3 כפות פודינג וניל
4 חלמונים
לערבב הכל יחד
שלב ב':

להקציף 4 חלבונים עם 1/2 כוס סוכר ולקפל את שתי התערובות יחד.
לאפות 170 מעלות 1/2 שעה עד 40 דק'. עד להזהבה. 

אני אוהבת לאפות עם אמבט מים בתבנית מתחת לתבנית של העוגה. העוגה יוצאת מעט רוטטת ומתקשה מעט בחוץ. להקציף שמנת מתוקה עם כוס חלב  ו 3 כפות פודינג וניל. לצפות את העוגה. ניתן לקשט בתותים…

מתכונים נוספים של עוגות גבינה:

עוגת גבינה פרווה ועוד אחת חלבית (קצת דומה לזו האמת…)

עוגת גבינה בקלי קלות

הפוסט חג שבועות – חג לבן הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

ללכת לים לפני ראש השנה… קצת מחשבות וביקורת מסעדה כל כך חיובית שחייבים לקרא עד הסוף.

מי שראתה אותי בווידאו של ערב פסח בים יודעת כמה אני אוהבת את הים. בשבוע שעבר הלכתי לים, (חוף הרצליה ליד קניון ארנה, מומלץ בחום) לפנות ערב. כל כך כייף להיות בים לבד. לבד עם עצמי ועם ה' יתברך.

תאמינו לי שהוא הפסיכולוג והקואוצ'ר הנפלא ביותר שיש, ואני מקבלת טיפול רב חושי מתקדם: ים שהיה באותו ערב מופלא בחמימותו, חול, מוזיקת גלים, שקיעה יפיפיה… פשוט הרגשתי האישה הכי שמחה והכי עשירה בתבל הכי מרוצה עד הגג. יש לי עיניים לראות את הפלאים המדהימים האלה, יש לי רגליים שרצות וקופצות ומדלגות ונוגעות וחשות את ליטוף הגלים, יש לי ידיים שמפסלות בחול, פה שמשוחח עם ריבונו, דמעות וצחוק שנובעים ממני בחופשיות.

אני בתו האהובה של ה' יתברך.

אני חשה את אהבתו האין סופית, את ההזדמנות הגדולה בעצם העבודה שהוא שם אותי פה ונתן לי חיים. גם בלי שאעשה שום דבר אני יציר כפיו של הגדול מכולם.

אלה המחשבות שהיו איתי וגם קצת דאגות של פרנסה…אחרי כשעה וחצי של שיחה עם ה' אני מקבלת טלפון, שכחת את הארנק שלך אצלנו בחנות (החנות שהייתי בה קודם כדי לקנות לאמא שלי כמה דברים שביקשה) ביקשתי שישימו אותו בבית קפה ליד. סיימתי את השיחה ופרצתי בצחוק פרוע…

הנה אני דואגת על העתיד ומה יהיה איתי, וה' משיב לי אבידה שאפילו לא ידעתי ששכחתי!

למדתי קל וחומר, אם את האבדות שאיני יודעת שאיבדתי אני זוכה שישיב לי, (על ידי שליחה מתוקה בשם שיר מרעננה) על אחת כמה וכמה את האבדות שאני יודעת שאיבדתי אני בטוחה שהוא ישיב לי בדרכו המיוחדת. יותר מאוחר גם איבדתי את הפלאפון שנמצא על ידי בחורה מתוקה בשירותים. קצת ריחפתי, אני מודה…

זו ממש מתנה עצומה להיות אני.

זו מתנה עצומה להיות את.

אם את לא מרגישה את זה, לכי לים לבד ודברי עם הבוס העליון ותשפכי לפניו את הלב. בלי לפחד ובלי לשים לב לאף אחד אחר.

זה עובד. בדוק.

לחצי כאן אולי בדיוק עכשיו את יכולה להצטרף אלי לסדנת מבסוטה בים.

 

זמני המוקצב בים הסתיים, אספתי את בעלי מכנס הוקרה לחטיבת המילואים שלו ופנינו אל בית הקפה הנחמד ששמר לי את הארנק. למקום קוראים "אחוזה'לה"  שם שלא מפתח ציפיות. בכל אופן הרגשנו בסבבה לאכול שם והופתענו לטובה בענק!! המנות היו נדיבות ביותר, טעימות רצח, וגם ממש זולות! השירות היה מעל ומעבר. 

הפוסט ללכת לים לפני ראש השנה הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

יש אנשים שנוטים לקחת את החודש הזה בבאסה אדירה. פניהם עוטים רצינות מחמירה והם מסתכלים בזכוכית מגדלת עם כל פיפס של חטא שהם עשו, או עתידים לעשות, ומלאי חרטה ועצב.

כמובן, מדובר בזכוכית מגדלת סלקטיבית ביותר, שרואה רק את מה שלאדם נוח לראות אצל עצמו, ולא התבוננות אמיתית פנימה. איך אני יודעת? העצב מגלה לי.

 כדי להתבונן פנימה באומץ, יש צורך באהבה עצמית, וזו אינה נקנית ע"י הלקאת העצמי. והיא אינה נעדרת שמחה, גם כשהיא מלווה בכאב. שמחה על עצם היכולת להתבונן פנימה, שמחה על היותי חלק ממעל ממש, שמחה על ההזדמנות הנהדרת שקיבלתי מה' יתברך להתנקות מעבירות שבידי.

הרב קוק אומר בספרו אורות התשובה: "התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים"

ומה יותר משמח מהשיבה אל עצמי? אני מבינה שהעוונות הם לא אני, רק לבוש מכוער, שאני פושטת בשמחה. רק לכלכוך שהצטבר שדורש ספונג'ה טובה אליה אני ניגשת בחדווה. הדמעות מטהרות את הנפש, ואני חוזרת להיות אני, בריאה אלוקית מופלאה עם שליחות ייחודית בעולם, שגם אם אני טרם ממצה אותה, הרי שניתנה לי ההזדמנות, אני בדרך, וזוהי כבר התחלה טובה.

אבל התשובה אינה רק מתבוננת על העבר אלא שמה דגש גם על ההווה והעתיד. ניתנת לי האפשרות לעצור לרגע ולהתבונן על הדברים אותם אני רוצה להכניס לחיי בשנה זו, אם זה ללמוד תורה שתרומם אותי כאשה ואת הבית כולו כמו במדרשת בינת או בשובה, או באור הלב בנחלאות, אם זה לרקוד יותר, לעסוק באמנות, וגם לקבל על עצמי קבלה טובה כמו להאיר פנים לבני הבית, להיות נוכחת עבור ילדי ולאהוב את עצמי.

אלה הקבלות שלי, מה את מקבלת על עצמך? (מותר להעתיק)

ראש השנה 2+1

כנראה שהמבצע של שלשה ימים קדושים ברצף הלך כל כך טוב בשנים הקודמות שגם השנה אנו זוכים לכך.

אני חוזרת על הטיפים שלי לחג, (אל תגידו שלא אמרתי לכם…)

ארוחת הסימנים: לעניות דעתי, אצל אלה שעושים המון סימנים אין צורך להוסיף ארוחה מלאה. ניתן לערוך סעודה מן הסימנים עצמם.  זהו החלק השלישי של הפרויקט, מתכונים לר"ה ורעיונות נמצאים בחלק הראשון כאן, ובחלק השני- כאן.

חג"ז: אחד הפטנטים המעולים שמאפשר בישול בחגים. בר"ה בפרט יש מלא זמן עד לארוחה והרבה יותר קל להכין ארוחה בו ביום מאשר לעמוד שעות על גבי שעות בהכנות והקפאות לפני החג. דוגמא: אורז, חזה עוף מוקפץ עם פטריות ושעועית ירוקה… פסטה עם רוטב, סלט עם חלומי ופטריות מוקפצות, בלינצ'סים… וכיד הדמיון הטובה עליכם, הכל על הגז בכייף.

והנה עכשיו כמו שהבטחתי לכם

 שבלולי עלי סלק טעימים!

בצק עלים או עלי פילו.

2 בצלים גדולים קצוצים

2 חבילות עלי סלק שטופות וקצוצות

מעט שמן זית לטיגון

ביצה

כף או שניים פירורי לחם (לא חובה)

תבלינים: מלח פלפל פפריקה מעט כמון וכורכום ומעט אבקת מרק בטעם עוף.

מזהיבים את הבצל בשמן ומוסיפים את עלי הסלק ומאדים הכל עד שכמעט אין נוזלים. מורידים מהאש. מוסיפים את התבלינים, הביצה והפירורים.

פותחים את הבצק, חותכים מלבן ממלאים כמעט את כל העלה חוץ מ2 ס"מ בסוף ומגלגלים ומהדקים.

מעבירים להקפאה לשעה לפחות, הרבה יותר קל לחתוך לפרוסות ליצור בורקסים עגולים לאחר ההקפאה. פורסים, מניחים את הגלגל כשהמילוי כלפי מעלה (כמו בורקס פיצה) ואופים בחום 200 מעלות עד שזהוב.

ממליצה לשמור בקופסא אטומה במקפיא או שתמצאו את עצמכם מכינים שוב ושוב לפני החג והכל יגמר…

חג שמח ושנה טובה טובה!!

קינוח מיוחד:

קונים יוגורט במתיקות מעודנת קצת יותר ממספר הסועדים ושופכים לקערה ומקפיאים על הבוקר. מדי שעתיים נותנים ערבוב ומחזירים למקפיא.

להגשה מארגנים תוספות כיד המלך: מקופלת או קליק קורנפלקס, סוכריות צבעוניות לקישוט עוגות, פקאן מסוכר או קוקוס קלוי, את הפירות שנשארו: תמרים תפוחים ורימונים ניתן גם להוסיף, (ועוד פירות אם תחפצו) וכמובן סירופ מייפל.

זהו!!! בערב שולפים בחגיגיות את הקערה, מוזגים לכל אחד מהיוגורט הקפוא למחצה, ( לי עוד לא קרה שקפא עד הסוף… מצד שני לא ניסיתי להכין יום קודם…) מערימים תוספות ומרגישים כמו בגלידריה הכי מפנקת…

פוסט נוסף משנה שעברה בנושא הרימון עם מתכון לסלט נמצא כאן!

נכון בקושי יש זמן, אבל אני מאוד אעריך תגובה אם הגעת עד לכאן…

 שתהיה שנה הכי נהדרת!!! 

הפוסט ראש השנה בקלות פרק ג' – הרהורי תשובה | שבלולי סלק הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

הפוסט ראש השנה בקלות חלק א' | מתכונים מסורתיים הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

אין לי לחץ להספיק הכל.
מה שלא ייצא עכשיו, ייצא בפעם הבא שאגיע.
בסופו של דבר
שום ג'יפה לא תישאר.
אני אוהבת כל כך את ההרגשה
הבהירה הזו, שמגיעה אחרי עבודה טובה.
לפעמים היא דקיקה ממש
לפעמים זה אשכרה וואו.

אני עוזרת ניקיון
לחדרי הנפש.
עוברת בכל החדרים
גם המוזנחים והמאובקים ביותר
הופכת אותם ל'ספרקלי קלין'
מרהיבים ונוצצים.
עוזרת כזו שממש יד ביד
מנקה התנהגויות הרסניות שלך
כלפייך
כלפי הסובבים אותך.
ויוצרת יחד איתך הרגלי סדר חדשים,
מה נכנס לבית הזה
לפה, למוח, ללב
ומה משאירים מהיום בחוץ.

אני עוזרת ניקיון כזו,
שנותנת לך שיעורי בית
ומתלהבת לשמוע איך את מתקדמת בעצמך.
כי באתי רק לתהליך קצר,
ואת יתר העבודה כבר תוכלי להמשיך לבדך.

לא רק מנקה והולכת
אלא נותנת לך כלים
לשמור על החיוך והאנרגיות הטובות.

עכשיו תראי
חגים לפנינו
שזה מהמם ולפעמים קצת יותר מדי
והילדים חוזרים למסגרות.
לפעמים, זה בדיוק הזמן הנכון
לנקות.

אני מחפשת 4 נשים שרוצות לפרגן לעצמן תהליך איתי. 5 מפגשים, + הקורס הדיגיטלי 'אמא מבסוטה' במתנה.

מרגישה צורך בעוזרת ניקיון? אני פה. דברי איתי.

הפוסט צריכה עוזרת ניקיון? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

התחייבתי להעביר קורס: 'מבסוטים מהחיים' לגמלאים במתנ"ס גינות העיר בעמק רפאים בירושלים.

ימי רביעי, קורס שנתי. 2 קבוצות. עברית קלה ועברית "רגילה".
הרגשתי שהבורא בכבודו ובעצמו מזמין אותי לקחת חלק בתוכנית, כי לא פניתי ולא יזמתי,
אפילו מנהלת התוכניות במתנ"ס לא ידעה מאיפה היא קיבלה את ההמלצה עלי, משהו במייל…

התרגשתי מההזדמנות לפרוס את משנתי בנושא השמחה, ההומור החשיבה החיובית..
ויחד עם זאת קצת, קצת נבהלתי, בכל אופן קורס שנתי ראשון שמזמינים ממני…

ואז זה קרה. כחודש לפני פתיחת השנה השתתפתי במפגש "דתיות עסקיות" וממש נהנתי עד הגג..

וכשהודיעו על הפגישה הבאה, ברביעי בעוד חודש, הבנתי, ש"הלך" על יום רביעי…
ופתאום כל פעילות מעניינת, מקדמת, וחווייתית שהייתי רוצה להיות בה נופלת על יום רביעי…

המחיר של הבחירה.

כאבתי את המחיר הזה עד ליום שבו נפגשתי לראשונה עם הקבוצות שלי במתנ"ס.
ואז, כל הבאסה נעלמה ברגע. כשעמדתי מול הכיתה, ודיברתי על השמחה, ולמה כדאי לנו לשמוח,
הקרנתי קטעים מצחיקים ועשינו פעילות יוגה צחוק ביחד,
פשוט ידעתי שאני במקום הנכון בזמן הנכון.
קריאות מתוך הקהל שלי הדהדו זאת: "זה בדיוק מה שהייתי צריכה" ו "הגעתי למקום הנכון!"

כשאני כותבת שורות אלו אני מבינה משהו מאוד יסודי.
לא לחינם אנחנו מוגבלים בזמן ובמקום.

יש לנו בחירה מיוחדת לעשות במקום ובזמן שלנו, וכל בחירה בעלת מחיר,

כי היא הופכת את שאר האפשרויות ללא רלוונטיות באותו רגע. לדמיון פורח.
למרות ריבוי המכשירים והמסכים, אנו מסוגלים להיות רק במקום אחד ובזמן אחד.
וכל השאר האפשרויות לא באמת קיימות.
בכל רגע נתון אנו בוחרות לעשות את הטוב ביותר שאנחנו יודעות
כל רגשות האשמה, "הייתי יכולה לעשות ככה.." אם רק הייתי חושבת על זה קודם…"
בעצם אינם האמת! אם הייתי באמת יכולה לנהוג אחרת הייתי עושה זאת.
אני בהחלט יכולה ללמוד משהו לפעם הבאה..
ר' נחמן אומר, שיצר הרע לא מתלהב מזה שחטאנו,

אבל הוא ממש עושה מסיבה פרועה על זה שאנחנו נכנסים לדיכאון ומתבאסים רצח על זה שחטאנו…
נכון, צריך להיות מודעים לחטא. להחמצה, לטעות.
צריך לעשות תשובה.
אבל מפה ועד להיות אפופים ברגשות רעים?
חס וחלילה!
יש אנשים שממש רדופים ע"י חודש אלול! ועשרת ימי תשובה עבורם זה בכלל
כאילו שמו אותם בצינוק..
והרי זה בדיוק ההיפך!
המלך בשדה.
הוא יצא אלינו. הוא בא לפגוש אותנו
עם הידיים שלנו שמלוכלכות מהעמל היומיומי,
עם כל החסרונות שלנו והמידות-הלא-מתוקנות-עדיין שלנו.
הקטע הוא, שהוא אוהב אותנו גם ככה
מאמין בנו ונותן לנו עוד ועוד הזדמנות להתקרב אליו
איזה מלך מדהים!
כשאני חושבת על ראש השנה, על החג החגיגי הזה מלא ההדר והסימנים,

לכאורה לא מתחבר לי שזה יום דין.
ואז, אני חושבת על הבחירות שלי בחיים, ואני חושבת שאילו הייתי במודעות כזו,
מי באמת המלך שלי, איזו יעל אני רוצה להיות לפניו.
איפה אני רוצה ממש להיות בכאן ועכשיו,
כשהמלך, שהוא גם למזלי הטוב, אבי האהוב, משגיח עלי ואוהב אותי,
אני חושבת שאז הבחירות הרבה יותר קלות,
וגם למרבית הפלא, אין להן מחיר… כי הן הבחירה הטבעית והנכונה.
כל השאר בטל ומבוטל.

ולכן אין טעם לתת לעצמנו בראש בומבה של רגשות אשמה.
הימים הללו נועדו לקרב אותנו אל המלך, הוא בשדה והוא לקראתנו
רק לחשוב על זה שהוא גם כן, כאן ועכשיו
ומה בכאן ועכשיו שלי, יקרב ביננו…
הנה ראש השנה מגיע, נתרחץ, ונלבש בגדים לבנים ונעמוד לפני המלך..

הפוסט מחיר הבחירה הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.

איך לעשות את ליל הסדר בכייף!

אני רוצה להמליץ לכם כמה המלצות מניסיוני העשיר. ברוך ה' ערכנו בביתנו סדרים לא מעטים ויש מה ללמוד מזה.

הצורה :

קודם כל : נוסח סלוניקי. הנוסח החביב עלי, ששם את כולנו בסלון עם שולחן סלוני מאולתר (כי אין לנו ביום יום שולחן כזה…) הילדים מורידים מזרנים ומארגנים לעצמם הסבה בסבבה עם מבחר כריות. למבוגרים אנחנו  משחילים את הכרית על משענת הכסא בעזרת הציפית, (למי שאין מקום על הספות)

את כל החלק של ההגדה עד שולחן עורך ניתן לעשות בכייף בצורה הזו, זה נעים ויוצר אווירה של שיתוף ושיחה. את השולחן הערוך אנחנו משאירים בצד עד שנגיע אליו. כלל של הבת הבכורה: כלים חד-פעמיים, לא כמו בתמונה…. (אלא אם כן יש מי שמתעקש לשטוף אותם)

התוכן:

אני לא ממליצה לעודד את הילדים ע"י ממתקים, זה גורם להם להתלהבות יתר ובלגן. עדיף לחלק תפקידים לפני ליל הסדר ולבקש מהם לקחת אחריות על דבר תורה/ שיר / הצגה / פעילות וכד' לקטעים נבחרים. גם לאורחים ניתן לחלק קטעים שיוכלו להרחיב עליהם וכך להימנע מאי נעימויות כשיש כאלה שרוצים לדבר ולדבר ואלה שמעוניינים לקצר. (אם יש למישהו מה להגיד גם יותר קל לו לחכות בסבלנות) להיט: מאוד אוהבים לעשות דיווחי חדשות על 10 המכות.

עם זאת יש לנו מסורת בפסח לקנות מתנות לילדים, ולחלק אותם כשרואים שהם מתחילים להשתעמם. כמובן מדובר במשחקים שקטים, (ספר, פאזל, פליימוביל) שמשאיר אותם בסביבה משחקים בשקט כך שיוכלו להצטרף ברגע שירצו. עוד פרויקט חביב זה לתת להם לבנות את הפירמידות מקפלה.

יש נושאים שניתן להעלות לדיון במידה והאווירה מאפשרת זאת:  לדוגמא: משמעות החירות, האם באמת דיינו ? האם יש כזה דבר ארבעה בנים? עם איזה בן את/ מזדהה? מה יש לך להגיד לבן שאתה לא מזדהה איתו? וכן הלאה….

שווה לסכם מראש מה עושים בנוגע לאפיקומן. אני ממליצה על סכום כסף שיינתן למי שמוצא בהתאם לגיל שלו. ככה הוא שובר את הראש מה לעשות עם הכסף…. או להחליט על מתנה משותפת לכל הילדים, כמובן תלוי בתקציב שלכם.

כדאי לשמוע איזה שיעור כייפי לפני החג, הנה אחד מומלץ..

https://www.youtube.com/watch?v=ub3CZyMUAX4

האוכל!

ליל הסדר הוא אחת המלכודות של עקרות הבית המסורות.

מכינות ומכינות ועומלות וטורחות וחוץ מכל מיני התבשילים

יש את כל מה שאוכלים לפני שמגיעים לשולחן עורך!!!

אני לוקחת זאת בחשבון, ומכינה ארוחה מינימלית ביותר:

למשל: דג, ומרק עוף עם קניידלך. יחד עם הדג אני אגיש בדרך כלל סלט סלק וסלט קישואים כדי שיהיו קצת ירקות שיעזרו לעיכול של כל המצות.

אם לא דג אפשר להקפיץ חזה עוף ולאכול עם תפ"א שהיו במרק וריסקנו לפירה…

קינוח מומלץ: סורבה אננס. קל מרען ועוזר לקבל בכייף את האפיקומן שהוא הקינוח האמיתי בלילה הזה.

לוקחים קופסת אננס משומר, פותחים מעבירים לקופסת פלסטיק, טוחנים ומקפיאים. מדי כמה שעות טוחנים שוב למרקם נעים וכייפי.

גם למחרת ליל הסדר אנשים לא הכי רעבים, הכי טוב לעשות "ארוחת בית מלון" בבוקר

(התפילה מסתיימת מוקדם יחסית לשבת)

ארוחת בית מלון: חביתות, (כשפסח לא יוצא בשבת) סלטים גבינות, אבוקדו, מעדנים /עוגת גבינה.

כשפסח ביום חול, בשעה 2-3 אני מכינה ארוחת בשרית (השנה האורחים אשכנזים)

פירה, בשר ברוטב פטריות, ושניצלי פסח. לקינוח בראוניז (יהיה פה פוסט נפרד על זה)

אני משתמשת בחג"ז של מכון צומת כבר שנים רבות ולא רק בחגים גם בימי החול, לכבות לי את המרק אחרי שיצאתי, לתזמן אורז באופן מדויק.

לי הרבה יותר קל לבשל בחג עצמו, גם ככה יש מלא הכנות קודם לחג: חרוסת חסות כרפס זרוע וכו'.

הטיפ הכי הכי חשוב שלי:

לעשות השתדלות רצינית ביותר, זה ממש דבר חשוב, תכתבו לכם ביומן, ובשום אופן אל תוותרו לעצמכם!

לכייף לפני ליל הסדר! אם זה לדאוג לפינוק אישי או לצאת לבילוי קטן עם הילדים

(יש דברים חינמיים שכייף לעשות עם הילדים: לעבור עם האוטו במנהרת הניקוי, ללכת לקניות בחצי חינם ולתת להם לשחק בחוץ)

כשיש אווירה נעימה בבית לפני ליל הסדר זה תורם לאווירה נעימה בליל הסדר עצמו!

מאחלת לכם את החג הכי שמח בעולם!!

אם יש לכם מי שיכול ליהנות מהמידע הזה, אנא שתפו!!

הפוסט איך לעשות את ליל הסדר בכייף? הופיע לראשונה ב-יעל שושני | מבסוטה.